רלה
והאר 2 עינינו בתורתך, ודבק לבנו במצותיך, ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך, ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד3, וצ"ל מהו תוכן בקשות אלו. דהנה תורה היא חכמה ודעת. וראי' תופס רק דבר גשמי א"כ מהו"ע הבקשה שיהי' הארת העינים בתורה שהיא ידיעה והשגה, וכן הבקשה ודבק לבנו במצותיך, הנה דביקות הלב הו"ע רוחני שהו"ע הרגש הלב, והמצות הנה עיקרם הם בדברים של פועל בגשמיות כמו הנחת תפילין ציצית וכו' ומהו"ע הבקשה להיות דביקות הלב במצות, ומהו"ע הבקשה דויחד לבבנו שהוא ההתאחדות דב' לבבות, ואשר אז דוקא הנה לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל, ונגיע אל התכלית המעולה דלעולם ועד, דמכללות הענין נראה דתכלית הדבר ועיקרו דבעולם יהי' הבחי' ומדריגה דועד, וכדי שנגיע אל התכלית הזה הוא ע"י מילוי בקשות אלו וצ"ל מהו ענינם. ולהבין זה הנה ארז"ל (יומא דפ"ו ע"א) גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, וצ"ל4 למה צריך העולם לרפואה, דלכאורה הי' ראוי שיאמר רפואה לאדם ומהו"ע הרפואה לעולם. אך הענין הוא דהנה עולם הוא ל' העלם5 שהאור האלקי מכוסה ונעלם, ולזאת צריכה רפואה להסיר את ההסתר ולגלות את האמת, ורפואה זו הוא ע"י האדם, דהנה אי' במד"ר (דברים פ"ד6) הנפש והתורה נמשלו בנר, הנפש דכתיב (משלי כ'7) נר ה' נשמת אדם, והתורה דכתיב (שם ו'8) כי נר מצוה ותורה אור, אמר
הערות
- 2. מאמר זה נדפס בקונטרס יח (ספר המאמרים קונטרסים ח"א רלו, ב ואילך). בהוצאה זו ניתוספו מ"מ והערות מהמו"ל. המאמר מיוסד על ד"ה בהעלותך תרע"ח (ספר המאמרים תרע"ח ע' שלו ואילך), שמיוסד על ד"ה הנ"ל תרכ"ט (ספר המאמרים תרכ"ט ע' רלד). עוד מאמרים המיוסדים על ד"ה הנ"ל תרע"ח: ד"ה בהעלותך תרפ"ו (ספר המאמרים תרפ"ו ע' שכב ואילך). ד"ה להבין ענין מתן תורה תשט"ו (ספר המאמרים תשט"ו ע' 294 ואילך. תורת מנחם התוועדויות תשט"ו ח"ב ע' 92 ואילך). ביאור כמה ענינים בהמאמר - במכתבי רבינו מיום כח סיון תרצ"ג; יא ניסן תרצ"ד (אגרות-קודש שלו ח"ב ע' תקיג ואילך. חי"ד ע' שיח ואילך. לקמן בהוספות - ע' תקסג ואילך).
- 3. ברכת אהבת עולם בתפלת שחרית.
- 4. ראה גם רד"ה שובה ישראל תר"ץ.
- 5. ראה לקו"ת שלח לז, ד. חוקת סה, א. ביאורי הזהר להצ"צ ח"א ע' שנה [ע"פ מחז"ל פסחים נ, א]. וראה קה"ר ג, יא (ג) בסופו [הובא בלקו"ת במדבר ה, סע"ג]. תקו"ז תמ"ב (פב, א). ספר הבהיר סימן י. סידור האריז"ל במוסף לר"ה (היום הרת עולם). ועוד.
- 6. פיסקא ד.
- 7. פסוק כז.
- 8. פסוק כג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.