נה

יהי 267 ה' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו268, וצ"ל תוכן בקשה זו דיהי ה"א עמנו כו', ועוד דלאחר שאומר יהי ה"א עמנו כו' הרי ע"י העבודה דתפלה ממשיכים זאת, א"כ מהו אומרו אל יעזבנו ואל יטשנו, דמשמע מזה דהגם שפועלים בקשה זו דיהי ה"א עמנו וכו', מ"מ יכול להיות עזיבה ונטישה ולזאת הוא הבקשה דאל יעזבנו ואל יטשנו, וצ"ל מהו ענינם269.

התחלה. יקשה דמאחר דיהי ה"א עמנו כאשר הי' עם אבותנו מהו תוכן הבקשה אל יעזבנו ואל יטשנו.

ולהבין כ"ז ילהק"ת דלאחר שההתבוננות הפרטית איך דעיקר הוא האור והחיות וכל הנבראי' העליוני' והתחתונים טפלים ונגררים אחר חיותם עד מקורם הראשון, יוקלט במוחו, הנה כל חפצו יהי' להתקשר בעיקר ומקור כל החיים העליונים והתחתונים, והגם דכל ההשפעות בא ע"י הממוצעים הרוחנים, הנה חפצו בהאור והחיות האלקי שבהדברים הגשמי' ומואס בהחומריות שבגשמיות, דזהו ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע, דגשמיות הוא מות דכלה ונפסד, ולכן נקרא הוה ונפסד דבעת הוייתו הוא נפסד, והרוחניות הוא חיים בקיום נצחי, ויבאר כי הטוב שבחיים הוא חיי הנשמות, שמעולה לאין קץ מחיים שהוא רק כלי אל חיי החיים, ואת המות ואת הרע, דרע גרוע ממות לפי שהוא מנגד לחיי החיים, וזהו ראה נתתי לפניך את החיים, האור וחיות אלקי שבעולם ונבראי', ואת הטוב שבחיים הוא חיי נשמות ישראל, והעבודה להמשיך בחיי עולם בחי' הטוב שהוא חיי החיים, ויבאר המאמר מחיי' חיים יתן לך חיים ארוכים, וע"י ההתבוננות בכל הנ"ל באריכות ובפרטיות ה"ה חפץ להדבק בחיי החיים, ומ"מ הנה אהבה זו

הערות

  1. 267. ריש וסוף מאמר זה הועתק בריש וסוף ד"ה יהי ה"א עמנו תש"ז (ספר המאמרים תש"ז ע' 153. ע' 158 ואילך). בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ב"עניני מאמרי רצ"ב", נרשם: "יהי ה"א עמנו כאשר הי' עם אבותנו, ובו ג פרקים. ט ענינים". - נעתקו לקמן במקומם.
  2. 268. מלכים-א ח, נז.
  3. 269. ראה ד"ה יהי ה"א עמנו דש"פ קרח תשכ"ד (מאמר ב').

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.