קמב, ג

נוג"ה דבריאה יצירה עשיה כידוע. ולהיות כן כאשר בחי' היש הנפרד דנוגה בא בבחי' הבירור להעלותם למעלה בבחי' ביטול היש לאין כנ"ל ה"ז בחי' קטנות העבודה ביותר כמו על דרך משל עבודה פחותה שאדם עובד לרבו כמו לבשל קדירה או לתקן דברים פחותים שבבית כפכים קטנים וכה"ג וכמ"ש במקום אחר ואע"פ שבחכמה אתברירו להבדיל הטוב מן הרע כו' והוא ע"י התבוננות דהשתלשלו' מאין ליש שמזה מתפעל הנברא להיות בבחי' ביטול היש הנפרד לאין כנ"ל א"כ גם בחי' חכמה זו היא בבחי' קטנות המוחין לעבודה קטנה כזאת כמשל בישול הקדירה שאין צריך שכל גדול לזה כלל כו' והוא בחי' שם ב"ן המברר ונקרא בהמה גי' ב"ן וכמ"ש בזהר ע"פ מצמיח חציר לבהמה בחי' בהמה רבא דרביעא על אלף טורין ושתת לון בגמיעא חדא שהן המלאכים שנקר' חציר שעולין מבירורי נוג"ה ונכללים בבחי' מל' שנקרא בהמה כשהוא בבחי' הקטנות כמ"ש דוד ואני בהמות הייתי עמך שהוא בחי' דו"ר טבעיים כמו משל מדות התינוק בימי היניקה וכה"ג כנ"ל וד"ל:

(סג) והנה כל משך זמן הגלות עיקר העבודה דכנ"י הוא בבחי' מוחין דקטנות שהוא רק לברר בירורי נוג"ה לאהפכא חשוכא לנהורא כו' וגם שבחכמה אתברירו אבל הוא בבחי' קטנות מאד וזהו מ"ש בזהר דבזמן הגלות עיקר העבודה בתיקון ספיחי השדה לבד כי אין יחוד פב"פ בזמן הגלות כו' וענין הספיחים הוא אשר צומח מן הארץ בבחי' מותרות ובלא זריעה כלל כו' כמ"ש במקום אחר בביאור המאמר דהאי גננא כו' והיינו ביאור הפסוקים ונתתי מטר כו' ואספת דגנך כו' ואח"כ ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואח"כ ואכלת ושבעת כו' שבחי' עשב אשר בשדה עליונה הן הן בחי' הספיחי' שבשדה העליונה הנק' חקל תפוחין כו' בחי' מל' דאצי' שנקרא חקל תפוחין קדישין כמ"ש