קמא, א

בבחי' מל' דא"ס ע"י משיח דכתיב בי' וגבה מאד כנ"ל אז נאמר ועמדו זרים כו' לפי שאז דוקא יהיו נקראי' עושין רצונו ש"מ מבחינת מל' דא"ס לעשות בחי' כתר הכללי דא"ק כו' שנק' ג"כ רעוא דכל רעוין כנ"ל וכשעושין רש"מ זה אינן צריכין לעבוד' הבירורי' דרפ"ח ניצוצו' כלל כי אין עבודת הברורים דרפ"ח כו' רק ענין אסיפה וקיבוץ הניצוצו' קדושו' שנדחו ונתפזרו ברצון הזרו' דנפש הבהמית דנוגה כנ"ל באריכות בפי' שמע ישראל כו' ובפי' תשמעון ואין האסיפה וקיבוץ כמ"ש אם יהי' נדחך משם יקבצך רק ע"י החכמ' משום דבחכמ' אתברירו דוקא והיינו ע"י בכל נפשך שנולד מצד השכל וחכמה אלקי' שבהתבוננות דשמע ישראל כו' כנ"ל אבל אז עדיין לא נקראי' עושין רצונו של מקום מבעל הרצון עצמו כו' רק ע"י אהבת בכל מאדך דוקא בלי גבול למעלה מבחי' הרצון אלא בבעל הרצון עצמו אז נקרא עושין רש"מ מבעל הרצון כנ"ל באריכות וזהו שנא' ואספת דגנך כו' פי' דגנך הן פזורי ניצוצות הנשמות שנדחו ונתפזרו בעולם הפירוד כמו אם יהי' נדחך כו' וה"ז כמו פיזור דגן התבואה ממש שנתפזר בארץ ונרקב ואח"כ יצמחו רב תבואות מאוד ויאסוף אותם כך נמשל בחי' הבירורים של פיזור ניצוצות הקדושים בע' שרים דנוג"ה כמ"ש ימי שנותינו בהם ע' שנה כו' בבחי' אסיפה וקיבוץ תבואה שצמחה כו' כי נולדים בכל דור ריבוא רבבות ניצוצו' שמתבררים ועולים מלבושי' דנוגה כמ"ש במ"א באורך בפי' ואעש' אותך (שם) לגוי גדול כו' וכמ"ש קדש ישראל ראשית תבואתו כו' (כי כללות נ"י שרשם בחכמה שהוא בבחי' דגן כמו שא' אין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום טעם דגן וכללות נ"י נמשכו מבחי' אור אבא כמה שכתוב כי אתה אבינו וכידוע) ומה שכתוב כאן ג' מדריגות דגנך ותירושך ויצהרך הן ג' מדריגות שבכללות נשמות ישראל כהנים ולוים וישראלי'. וכידוע דשרש הכהנים בבחי' החסדי' דחכמה שנק' שמן ושרש הלוים בבחי'