קמ, ד

כמ"ש ואספת דגנך שאוסף בעצמו כו' ואין הבדל ניכר כלל בין ישראל לאוה"ע. אבל לע"ל יהיו נבדלים בערך על מין האנושי דאוה"ע וכמ"ש משה ונפלינו אני ועמך מכל כו' ואז נאמר זה הפסוק ושמר לך את הברית לך דוקא יהי' שמור ולא לזולתך כו' וד"ל. וביאור הדברים הנה מבואר למעלה בפי' עושין רצונו של מקום שאז נאמ' ועמדו זרים כו' וכשאין עושין רצונו ש"מ שאז נאמ' ואספת דגנך כו' דרצונו של מקום זה הוא בחי' הכתר הכללי שנק' רעוא דכל רעוין כו' שהוא מקור להיות בחינת מקום דממלא וסובב כו' וישראל עושין רצונו ש"מ הזה מבעל הרצון עצמו כו' וזהו לע"ל דווקא שאז יהי' בחי' גמר לעשיית הרצון ש"מ הזה מבעל הרצון וע"כ נאמר אז ועמדו זרים כו' שמלאכתם נעשי' ע"י אחרים משא"כ עכשיו שעדיין אין עושין רצונו ש"מ הזה מבעל הרצון ולא נגמר עשיית הכת' הכללי הנ"ל ע"כ נאמר ואספת דגנך בעצמם עובדי' כו' ולזה לא נז' בכל מאדך בפ' זו משום דהא בהא תלי' כנ"ל באורך. ולהבין טעם הדברים הללו הנה כתיב הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד ופסוק זה לעתיד נא' על משיח שישכיל וירום כו' ויש כאן ה' מדריגות ישכיל וירום ונשא וגבה מאד ומבואר במ"א דפי' ישכיל הוא בבחי' מקור כל החכמה שבאה בהשתלשלו' דאבי"ע והוא בחי' ח"ס דא"א ירום בבחי' גולגלתא כת' דא"א שנק' ירום כידוע ונשא בחי' ג"ר דע"י וגבה בחי' ג"ר דא"ק ומאד הוא בחי' מל' דא"ס עצמו שהוא מקור לבחי' כת' דא"ק כידוע וזהו מאד בהיפוך אותיות אדם דבריאה בחי' א"ק כמ"ש כי לא אדם הוא כי הוא בחי' המקיפי' שלו שלמעל' מראשו כו' וידוע דמשיח הוא בחי' מל' דאצי' ששרשה בכת' עליון כמ"ש כתר מל' איהו כ"ע והיינו עד בחי' מל' דא"ס שהוא בחי' מקיף וכת' לכת' דא"ק והוא עליי' היותר עליונה שנק' מאד בלי גבול דהיינו בבחי' עצמיות אא"ס שהוא בלי גבול באמת כו' וכמ"ש במ"א וד"ל:

והנה כאשר כללו' נ"י יתעלו לעתיד