קלט, ב

כריתת ברית לאברם בעברו בן הבתרים בבחי' המעשה דוקא לעורר זכרון האהבה והתקשרות עצמיות הזאת שעלו ישראל במחשבה העצמי' כו' שלא תבטל לעולם גם כי תקטן ותתמעט האהבה או תשכח לגמרי מצד עוצם הריחוק או בסיבת הקיטרוגים הרבים העושים פירוד בין הדבקים ומחלשים תוקף התקשרו' האהב' או בסיבת מעשים הרעים והשנואים בעיני ה' מאד עכ"ז לא מאסתים לכלותם להפר בריתי אתם כו' כי בחי' הרשימו דקטנות הנשאר תתחדש להיות בתוקף ההתקשרות כמבראשונה ע"י זכרון הכריתת ברית שהיו בפ"מ דוקא מטעם הנ"ל שמעשה זו גורמת להביא זכרון האהבה שתתחדש בתקפה ומועיל לכח הזכרון לעורר את תוקף האהבה כמקדם ממש משא"כ בלא כריתת ברית שתוכל גם התקשרות העצמי' להבטל כו' כנ"ל באורך וד"ל. אך הנה גם על מעשה הכריתת ברית יוכל לשכוח וצריך להזכירו וזהו ושמר לך את הברית כו' שהוא לשמור זכרון הברית ונקרא שמירה כמו ואביו שמר את הדבר שהמתין ומצפה ושמר הדבר בלבו ולא נשכח ממנו כך ושמר לך את הברית להיות בזכרון תמיד ולא ישכח לעולם כו' וכמו ששומר זכרון הברית כך שומר להחסד שהוא בחי' החסד הפשוט העצמי שבלתי מורכב בדבר מה שאין לו שיעור כלל כי הוא בבחי' א"ס ממש כמ"ש חסדי ה' כי לא תמנו כו' וזהו ואת החסד בה' הידוע והוא בא מצד בחי' התפשטות של עצמית כשכל העצמיות מתפשט ע"כ גם הוא בבחי' א"ס כמו כי חפץ חסד הוא כו' וזהו מחמת התקשרות שנלקח ונקנה מצד בחי' התפשטות כל העצמיות דמשפיע ומקבל ביחודם וכמו אהבת דוד ויהונתן או משה ויהושע וכה"ג בכל משפיע ומקבל שנפשותיהם דבוקים והיו לנפש אחד שזהו כמו בחי' התקשרות שמצד העצמיות יחשב כנ"ל וכידוע דכנסת ישראל נקר' אשה והקדוש ברוך הוא נקרא איש כמה שכתוב ביום ההוא תקראי לי אישי והוא בחינ' יחוד קוב"ה ושכינתיה בבחי'