קלח, ד

משה פני חמה כו' כמ"ש לא ימוש מתוך האוהל כו' וכך בכל אהבת משפיע ומקבל והנה כמ"כ יש בחי' התקשרות עצמיות שנולד מדבר ריבוי החסד והטוב ביותר דהיינו הפלגת ריבוי החסד והטובה עד שכל נפשו תלויה בחסד זה כמו להחיות רוח שפלים העני והאביון ברב טוב וחסד כל הימים שפיקוח כל נפשו ונפשות ביתו תלויה בחסד זה שמחיה לנפשו בחיות חדש בכל יום או רב החסד להציל האדם מן המות בראותו שטובע בנהר או לסטים קמים עליו או נידון להריגה עפ"י מלכות והאיש החסדן בטבעו נותן נפשו עליו להצילו מן המות וכשניצול על ידו אין לך חסד גדול כזה שהשיב לו נפשו וכן החולה המסוכן כשירפאוהו ויקימנו ממות לחיים וכה"ג הרי כל אלה עושה בחי' התקשרות עצמיות בנפש המקבל החסד וגם נפש המשפיע החסד נקשרה בנפש זה שע"י חסדו נעשה מחדש וא"כ הרי מובן שעפ"י בחי' החסד והטוב יוכל להיות ג"כ בחי' התקשרות עצמיות ולכך נקרא בשם חסד כי החסד הוא בחנם שלא ע"י סיבת אהבה בתחלה כמו המציל לזולתו מן המות שלא היה זה מצד אהבה כלל אלא רק חסד פשוט וכן המחיה לנפש עני וכה"ג ויש חסד שאינו נעשה רק מצד אהבה ולפי ערך האהבה אם רב או מעט כן יהיה ערך החסד אם רב או מעט כו' אבל החסד האמיתי הוא החסד אשר עושה בחנם שלא מצד התקשרות אהבה כלל שהוא בחי' חסד פשוט ועצמי בלתי מורכב בדבר מה גם לא באהבה או שכל ותענוג ורצון כו' וזהו כמו החסד שנעשה מצד כריתת ברית בזכרון אהבה העצמי הנ"ל או מצד התקשרו' דמשפיע ומקבל שהוא למעלה מן השכל והטעם ע"כ לא יכלה כח החסד כי אין להתקשרות כזאת ביטול והפסק לעולם כו' וכך אין לחסד פשוט הזה ביטול והפסק לעולם שהרי אנו רואים בחוש שא"א לאדם לשכוח על רב טוב חסד של רעהו שהצילו ממות וכה"ג א"כ ה"ז כמו בחי' התקשרות עצמותו הנ"ל וד"ל. ועוד יש חסד שבא