קלח, א

שבודאי בשעת תוקף אהבתם בקרבתם זע"ז לא יועיל שום דבר בעולם להפריד בין הדבקים אך כאשר מתרחק איש מרעהו זמן רב כמו כ' או ל' שנה וכה"ג עד ששכח איש על רעהו לגמרי ולא נשאר כלל באור האהבה שום תוקף וכח אלא רק רשימו בעלמא וגם זה בהעלם גדול וכל עיקר תוקף האהבה נסתלק ונשאר בבחי' מקיף בהעל' מאוד מאד עד אשר גם כשיזכרו אותו על אודות האהבה לא תתעורר כלל בלבו כי נשכחה לגמרי מכל וכל מלהיות בבחי' גילוי רק בהעלם בבחי' מקיף לבד ואז ודאי יוכל להיות פירוד בין הדבקים ע"י דברי נרגן או סיבה אחרת להתהפך מאהבה לשנאה כו' לפי שמשך הזמן הזה עשה מיעוט והקטנה מאד כו' וכך הוא בסיבת דברי נרגן שמחלישים כח ותוקף האהבה מעט מעט עד שתשאר בבחי' הקטנות ביותר עד שבעשות לו רעה ממש יהפך לשונא וכן מסיבת מיאוס מעשיו הרעים מחלישים כח האהבה עד שנמאס בעיניו לגמרי לשנוא אותו כו' כמו אב לבן כשהרע מעשיו מאד שנהפך לשונא ולאכזר כו' וד"ל. אך לזה מועיל ענין הכריתת ברית שע"י כריתת הברית גם אם נשכחה האהבה לגמרי תתעורר מחדש ממש כשיזכור על הכריתת ברית דוקא. והטעם הוא לפי שבחי' כריתת ברית גם כשעושה מעשה לבד בגשמיות אבל שרש זה המעשה מורה על בחי' ההתקשרות עצמיות דוקא דהיינו שכל עצמות הנפש מתקשרת בעצמו' הנפש זולתו כמו ונפשו קשורה בנפשו הרי הקשר הזה מורה חיבור וקשר עצמי שהוא התאחדות עצם ב' הנפשות כאילו הן נפש א' ממש ואין קשר הזה בבחי' פרט מכחות הנפש כמו הרצון או השכל כו' שיש כאן ב' דברים א' שהמקושר ברצון לעשות רצון זולתו הרי הן ב' רצונות נבדלים במהותן רק שמתקשרין יחד והב' שאין התקשרות זו רק ברצון לבד ולא בשאר דבר זולתו ומכ"ש שאין התקשרות זו נוגע לדבר מה הנוגע בעצמו' הנפש שיוכל להיות שא"א לו לעמוד בו כלל אבל ההתקשרות של עצמות הנפש