קלז, ג

יגלה בגלות עוד שהעיקר הוא בקיום הדבר בפועל ממש להעמיד לכל א' בפועל ממש כו' והקיום בפועל ממש אינו אלא כשבא דבר מלך בפה לגזור אומר לעשות כך וכך כו' דהיינו זה יתעלה כפי מקומו למעלה וזה טמא יקרא וירד למטה ולא יעלה למעלה בעולם היחוד וזה טהור ויתעלה לעולם היחוד כו' וכמ"ש במקום אחר וד"ל. ונמצא ג' מדריגות הללו דשמיעה ושמירה ועשי' א' הוא רק שיורד בהשתלשלות דמחשבה דו"מ אבל עיקר שלימות הענין הוא בדו"מ ששם ודאי נפסק הדבר ונבדל בין טמא לטהור לגמרי ע"כ עיקר השמירה מן החיצונים הוא בדיבור בפה כנ"ל בפי' ערוכה בכל ושמורה כו' ויותר מזה הוא בסוף מעשה בפ"מ להבדיל בין טו"ר טמא וטהור כו' שבסוף מעשה דוקא נעוץ תחלת המחשבה שהוא תחלת הרצון הפשוט שבדין והלכה זו כידוע וד"ל וכשאדם לומד איזה דין במחשב' ודיבור שזהו עיון וגרסא בפה יש כאן שמיעה ושמירה ובחי' עשי' היינו מה שכל פיזור חלקי ניצוצות נפשו האלקי' מתקבצים בפ"מ מכל מקומות שנדחו שם בעניני עוה"ז ע"י שמקשרם ומאספם בדבר ה' זו הלכה שאו' בשעה זו וזה שאמר רב ששת חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי כו' שאז נקר' תורתו אומנתו שכשמברר רפ"ח כו' בפועל ממש אז ניתנה לו במתנה כו' וד"ל:

(נו) וזהו ושמר לך ה' אלקיך את הברית ואת החס' אשר נשבע לאבותיך כו'. דהנה לכאורה אין הפשוט מובן במ"ש והיה עקב תשמעון כו' בעבור זה ושמר לך את הברית וכו' דמה שייכות יש לזה עם זה כו' אך הנה מבואר למעלה דלנגד ג' מדריגות דשמיעה ושמירה ועשי' שהן מחשבה דיבור ומעשה כנ' אמר שבעבור זה יומשך מלמעל' למטה ג"כ ג' מדריגות כאלה בבחי' מחשבה דיבור ומעשה שנק' שמיעה ושמירה ועשיה והוא מ"ש ג"כ ג' מדריגות ברית וחסד ושבועה כו' וזהו את הברית ואת החסד