קלז, א

ממנה בחי' פיזור ובלבול להיות קושי' וסתירה שהיא מסטר' דקליפה וז"ש ושמורה בפ"ה בלי גימגום ואז נק' שמורה מיניקות החיצונים כו' משא"כ אם אינה ברורה וערוכה אינה שמורה מן החיצונים שזהו ענין גלות התורה כמו גלות השכינה וישראל כו' וד"ל. והיינו שאמר והיה עקב תשמעון כו' ושמרתם שבקיבוץ גלות התורה אז ושמרתם מיניקות החיצונים כמ"ש ערוכה בכל ושמורה וד"ל:

(נה) והנה אמר כאן ג' דברים תשמעון ושמרתם ועשיתם שמיעה ושמירה ועשיה שהן ג' מדריגות דמחשבה דו"מ כנ"ל. והנה כל ג' מדריגות הללו דשמיעה ושמירה ועשי' הכל אמו' על מצות ת"ת בחי' שמיעה הוא בחי' הבנה בעיון שבמוח הבינה (כנ"ל בענין שמע ישראל כו' השמע לאזניך כנ' באריכות) לעיין ולעמוד על הדבר היטב איך הוא ומה הוא עד שיברר הדבר הלכה מכל סיג וקושיא לבא אל אמיתת הדין וההלכה הברורה וזהו מצות הגיון שבתורה כמ"ש והגית בו כו' בחי' עיון שהוא פנימיות בינה שמברר ההלכה בתכלית הבירור עד שתהא ההלכה פסוקה בלי שינוי לנטות ימין ושמאל כי אין להשיב עליה לסותרה באיזה קושי' כלל וכלל ונמצא שבבירור הלכה דוקא אז בא עיקר גילוי רצון העליון שבעצמות המתגלה בהלכה שנקרא אורח ודרך כנ"ל באריכות אבל כל זמן שלא באה לידי בחי' בירור לתכלית האמת שבה עדיין לא נודע ונגלה כלל בחי' רצון העליון שבה אם כך או להיפך מפני שיוכל להשתנות מטמא לטהור ומפסול לכשר עדיין וכה"ג מאחר שלא נברר עדיין לתכלית אמיתתה רק כאשר נשלם תכלית בירורה אם כשר או פסול בכל פרט ופרט כל דבר על בורי' היטב אז נגלה בזה אמיתת רצון העליון כמו שהוא למעלה ממש לאמיתתו בלתי שינוי ותמורה מרצון לרצון הפכי כו' וא"כ הרי בבחי' העיון שמברר ממשיך גילוי רצון הפשוט בהלכה פסוקה זו והרי זה כאילו עשה רצון מחדש לרצון העליון הפשוט שבדין