קלו, ב

דישראל ותורה שרש א' להן בעצמו' בעל הרצון הקדום (ואמר במדרש ז' דברים קדמו לעולם תורה ותשובה כו' מחשבתן של ישראל קדמה לכולן כמו כן א' במי נמלך ברצון הפשוט בנשמותיהן כו' וכן בזהר א' זכאין ישראל דקב"ה אתרעי בהון כו' וכנ"ל בענין אורייתא קדישא וישראל קדישין כו' ע"כ א' ג' קשרין הן ישראל מתקשרין באורייתא כו' וזהו בשביל ישראל שנקראו ראשית ובתורה נאמר ה' קנני ראשית דרכו ברצון הפשוט כו' וד"ל) וזהו ענין ד' הבדלות המבדיל בין קודש לחול היינו מ"ש והבדילה הפרכת בחי' צמצום דמק"פ שמבעל הרצון להיות רצונו ש"מ שהוא בחי' רעוא דכ"ר בכלל ואחר כך ג' הבדלות א' בין אור לחושך שזהו בחי' אור דתורה כו' והב' בין ישראל לעמי' שזהו שרש ישראל לי ראש שנקרא ראשית כמו התורה ואח"כ הבדלה ג' בין יום הז' כו' וג' אלה שרש אחד להם כנ"ל דתורה וישראל ושבת שרש א' להם וזהו הבוח' בתור' הבוחר בעמו ישראל כו' וכמ"ש במ"א וד"ל:

(נג) וזהו והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. דהנה פי' משפטים תרגום משפט הלכתא וקאי בהלכות שבתורה שבע"פ שנקרא הלכתא כידוע ופי' תשמעון לשון אסיפה וקבוץ כמו וישמע שאול כו' דהיינו לקבץ ולאסוף כל בחי' פיזור ההלכות שבתורה שנתפזרו בזמן הגלות שהתורה חוגרת שק כו' והענין הוא דכיון שאמר ג' קשרין ישראל מתקשרין באורייתא ואורייתא בקב"ה א"כ כאשר ישראל בגלות בע' שרים וישראל מתקשרין באורייתא גם התורה היא בגלות כו' ואוריית' מתקשרא בקב"ה ע"כ אמרו גלו לאדום שכינ' עמהם שהשכינה בגלות ג"כ עם ישראל ותורה דאורייתא וקב"ה כולא חד כו' וביאור הדברי' הנה ענין גלות של ישראל באוה"ע הוא כמו בכל פרט בניצוץ האלקי הנקרא ישראל שנתפזרו כל פרטי חלקיה בפיזור רצונות הזרות והנכריות של נפש הבהמית שמלובשת בה ונעשי' לה בחי' לבושים צואים ביותר כידוע וצריך תחלה להיו' בחי' קיבוץ ואסיפה מכל פיזור רצונות הזרות שהנפש הבהמית קשורה בהן ע"י תשובה