קלו, א

שניה עול מצות שנק' עבודה כו') אבל כשעושין רש"מ לעורר לעצמות רעוא דכל רעוין לעשות יחוד דפב"פ כנ"ל ע"י ג' דברים דתורה ותשובה ומע"ט אז נאמר ועמדו זרים כו' שהרי אמרו הרבה עשו כרשב"י כו' שא' אפשר אדם חורש כו' אלא בזמן שישראל עושין רש"מ מלאכתן נעשית ע"י אחרים כמ"ש ועמדו זרים כו' והיינו מי שתורתו אומנתו כנ"ל והיינו מטעם הנ"ל בשרש בחי' התורה שמתקשרת בעצמות אא"ס ממש להביא מבחי' העלם עצמותו כמו שהוא לגילוי ולכך נקרא דרך ואורח כנ"ל באריכות וכן ע"י מע"ט שנקרא עושין רצונו כו' ודוק' ע"י אהבת בכל מאדך שבפ' הא' להיותה בבחי' בלי גבול וזהו ע"י קבלת עול שבמצות דוקא ולא מצד המצות עצמן כנ"ל באריכות אשר אין זה בבחי' אהבה דבכל נפשך כו' וכן ע"י תשובה דבע"ת דמשכי ליה לקב"ה בחילא יתיר שגורמים אהבת בכל מאדך דצדיקים גמורי' כנ"ל באריכות וא"כ מפני שלא נזכר בכל מאדכם בפ' שניה נקרא אין עושין רש"מ ואז ואספת כו' ובפ' הא' שנא' בכל מאודך ונקרא תורתו אומנתו כו' שמלאכתן נעשית ע"י אחרים להיותו למעלה מבחי' הבירורים כו' וד"ל:

(נב) וגם הנה אחר כל הנ"ל יובן בתוס' ביאור ענין ירידת הנשמה בעוה"ז שירידה זאת לצורך עליי' היא כנ"ל בהיות מבואר למעלה בשרש ישראל שעלה במחשבה עילאה סתימאה שהוא בחי' ח"ע הפשוטה שבעצמות המאציל שלמעלה מבחי' אותיות כו' אבל אין זה ערך לגבי הרצון הפשוט שנקרא רעוא דכ"ר שלמעלה גם מן ח"ע הפשוטה כי בכל מקום עד רום המעלות בחי' הכתר למעלה נבדל בערך מבחי' החכמה כו' (כמ"ש והבדילה הפרכת בין קדש דח"ע לקה"ק דכתר כו' וע"י תשובה ומע"ט בעוה"ז תתעלה נפש ישראל זה למעלה משרשו בח"ע והוא שנכלל ועולה מבחי' רעוא דכ"ר וזהו ירידה בעוה"ז לצורך עליי') ולפי' הב' הנ"ל במחשבה שהוא הרצון הפשוט דרעוא דכ"ר עליה זו למעלה גם מרעוא דכ"ר והוא בבעל הרצון עצמו כנ"ל וזהו התורה שלמעלה מתשובה ומע"ט כנ"ל