קלה, ד

כשישראל אין עושין כו' ואספת כו' דהא נא' בכל נפשכם והתירוץ הוא דפ' ראשונה נאמר ובכל מאדך ובפ' שניה לא נזכר בכל מאדך ע"כ אין עושין רצונו ש"מ וזה פלא לכאורה דבשביל זה יקראו אין עושין רש"מ אע"פ שיש להן מס"נ גמור דבכל נפשכם כנ"ל. אך הנה עפ"י כל הנ"ל יובן תירוץ זה היטב בהיות מבואר למעלה דבחי' רעוא דכל רעוין נק' רצונו ש"מ שבכללות להיות לו רצון לרצון של מקום דסובב כו' ופי' עושין רצונו זה היינו לעשות לבחי' רצון הכללי שנק' רעוא דכל רעוין שיהיה נמשך מעצמות בעל הרצון אשר אח"כ יוכל גם הוא להמשיך רצון במקום דסובב כו'. והנה מבואר למעלה ג"כ דסיבת כל החזרת פב"פ א"א שיבא מצד עצמו ולא מצד אוי"ר דבכל לבבך ובכל נפשך כו' מאחר שאין ערוך ביניהם כלל כו' אלא דוקא ע"י ג' דברים הללו תורה ותשובה ומע"ט כו' לפי שע"י מע"ט שעושין רצונו ש"מ נמשך מבעל הרצון לרעוא דכ"ר להמשיך רצון בחזרה דפב"פ כנ"ל שבכח רעוא דכ"ר דוקא להחזיר פב"פ במשפיע ומקבל וכן ע"י תשובה שגורמת אהבת בכל מאדך דצדיקים גמורים בק"ש כנ"ל באריכות. ופי' מאד הוא בלי גבול שבעצם הרצון דרעוא כו' משא"כ בכל נפשך שאינו רק האר' מצומצמ' ממקור הרצון דרעוא דכ"ר כו' כנ"ל באורך ומכ"ש ע"י מצות ת"ת והיו הדברים כו' ודברת בם שהן ההלכות שנגלה עצמות הרצון דרעוא כו' כמו שהוא בעצמו' בעל הרצון ממש כנ"ל באריכו' בפי' אביטה אורחותיך וכן מי שתורתו אומנתו כרשב"י שזהו מבחי' משה כו' כנ"ל. ומעתה יתורץ היטב דגם שנאמר בכל נפשכם בפ' שניה לא נקרא עושין רש"מ אלא אין עושין רצונו שלא נמשך מבחי' עצמות בעל הרצון לרעוא דכ"ר שנקרא רש"מ בכלל וע"כ אז נאמר ואספת כו' שהוא בחי' הבירורים לעבוד בעצמו בבחי' העלאת מ"נ לעורר המשכת מ"ד רק לפי אופן עבודתם לבד כנ"ל בענין בכל נפשך כו' וז"ש ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם (ובפ' הא' א' ואהבת את כו' בכל נפשך אהבה לבד שזהו כמ"ש ריב"ק שבפ' הא' מקבל עליו עול מ"ש ובפרשה