קלה, ג

נאמר אם יגאלך טוב כו' וא"ל וגאלתיך אנכי מבחי' הכתר שבכתר מי שאנכי כו') וזהו השיבנו ה' אליך מצד הארת רעוא דכ"ר שנשוב בהתעוררות זו אליך ואז ונשובה בבחי' פנים ממילא כי תאיר ג"כ פני הויה אלינו להתייחד פב"פ כו' וא"כ פי' השיבנו היינו שלא להיות בבחי' אחוריים והפנים בעניני עוה"ז אלא השיבנו לבחי' פנים שיהי' בהתעוררות אמיתי' כנ"ל ואז ונשובה להיות בבחי' פב"פ כי יאר הויה פניו אלינו ממילא גם הוא ע"י הארת רצון דרעוא דכל רעוין וז"ש ואני תפלתי לך שהוא יחוד דזו"ן פב"פ דוקא בעת רצון העליון לזה היחוד מרעוא דכ"ר כו' וכמ"ש בזהר ע"פ ואל יבא בכל עת כו'. וכמו אלה מועדי הויה בג' רגלים ושבת או בשחרית דכל יום כו' וז"ש ששים ושמחים לעשות רצון קונם בחי' רצון דרעוא דכ"ר והוא חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם זמן יחודם כמו בקירוב השמש והירח בזמן ידוע כו' וכמ"ש במ"א. אך מה שיש כח גדול כזה בבחי' הכתר להחזיר למשפיע ולמקבל פב"פ גם הוא מקבל מלמעלה הימנו דוקא והוא מבעל הרצון שהוא בחי' העצמות דא"ס ממש וכידוע שבכל יחוד יש הארה וכח ליחודם מעצמות אא"ס כו' והוא ע"י שבחי' הכתר הנ"ל הוא בחינת ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים וזהו ע"י תשובה ומעשים טובים כנ"ל שנקרא עושין רצונו של מקום כו' ועל ידי תורה ההמשכה באה מן ההעלם לגילוי כמו שהוא בלא דבר מפסיק וע"כ הוא הגורם יותר בחי' החזרת פנים בפנים כנ"ל וזהו עיקר ענין כריתת ברית שעל ידו יומשך רצון מרעוא דכל רעוין תמיד להיות חזרת פנים בפנים בקודשא ב"ה וכנסת ישראל כו' (וזהו שאמר מניחין חיי עולם שהוא מקור לחזר' יחוד דפב"פ שבתפלה שנקרא חיי שעה כו') ונמצא שע"י ג' דברים הללו תורה ותשובה ומע"ט נמשך רצון מרעוא דכ"ר להיות החזרת פב"פ בכל משפיע ומקבל עד רום מעלות כו' וד"ל:

(נא) ואחר כל הנ"ל יובן היטב תירוץ של הה"מ ז"ל על קושיא הידועה הנ"ל במה דרמו קראי אהדדי כתיב ואספת דגניך וכתיב ועמדו זרים כו' ומשני