קלה, ב

שיהיה מתעורר מאתדל"ת אע"פ שאין ערוך ביניהם כלל וכלל ג"כ בא מלמעלה מעלה מן המשפיע שמשם נמשך לו רצון וכח להיות מתעורר ומתפעל מאתדל"ת הנק' בחי' מ"ד עד שיבא לכלל יחוד פב"פ שזהו מ"ש יאר ה' פניו אליך כו' ונמצא שבין במשפיע ובין במקבל מה שהמשפיע בא לכלל החזרת פנים אל המקבל להתייחד במקבל בבחי' הפנימית שבו וכן מה שהמקבל יוכל להעלות מ"נ מבחי' פנימיות שבו וחוזר פנים שלו אל המשפיע אע"פ שהיה המשפיע והמקבל תחלה מרחוק מאד בבחי' אב"א כו' הנה כל זה אינו בא מצד עצמות כח המשפיע והמקבל אלא דוקא מלמעלה נמשך כח החזרת פב"פ דמשפיע ומקבל לעוררם בבחי' אתדל"ת ואתדל"ע בחי' מ"נ ומ"ד והיינו פי' עוזר ומושיע כו' שעוזר למשפיע ומקבל לבא לבחי' יחוד פב"פ כו' וד"ל.

(וזהו ע"פ מאמר קו המדה שבכת' באיזה אופן ובאיזה זמן ובאיז' מדה ושיעור כמה יהי' העלא' מ"נ וכמה יהיה המשכת מ"ד כמו אלה מועדי הוי' בג' רגלים דוקא אז זמן יחוד פב"פ דכתיב יראה כל זכורך את פני הויה כו' וכה"ג וד"ל). והנה שרש ההמשכה של הכח הזה למשפיע ומקבל הוא נמשך מבחי' הפנימי' של הכתר דוקא שנקרא כת"ר שבכת"ר והוא בחי' רעוא דכ"ר הנ"ל מקור כל הרצונות שמשם נמשך בחי' רצון למשפיע שירצה להתעורר ולהתפעל באתעדל"ע להיות מאיר פניו אל המקבל כמו יאר ה' פניו וכה"ג ואם לא הארת רעוא דכל רעוין בז"א לעורר לו רצון בהתעוררות זו לא היה מתעורר כלל מצד העלאת מ"נ דכנ"י מאחר שאין ערוך כלל ביניהם כנ"ל וגם מה שיכולים כנ"י להתעורר באתדל"ת להחזיר פניהם אל ה' בתשובה שלימה אע"פ שהיו עומדים בבחי' עורף ואחוריים תחלה כו' גם זה נמשך להם כח ועוז מבחי' רעוא דכל רעוין הנ"ל שממשיך להם רצון שלו להיות להם התעוררות זאת ולכך נאמר עד יערה עלינו רוח ממרום דוק' כמו יעקב משמש במרום כו' (ומ"ש בת קול מכרזת בחי' מל' משום שיש כח המעלה מ"נ גם מכל משפיע אל המקבל מצד רוחא דשביק בגוה כו' וכן מז"א למל' כו' אך ע"ז