קלד, ד

להם השתוות ערך מסוג א' כמו ב' בנ"א אבל אא"ל שהחי יעורר את המדבר ומכ"ש הדומם והצומח שאינם מערך אדם כו' וכמ"ש במ"א) והנה בע"ח מבואר שהנשמות מעלין מ"נ אל המלכות שהוא בחי' כח הפועל בנפעל מאין ליש ע"י שהם מתבטלים מיש לאין שבזה יש שייכות לומר לכאורה שאתדל"ת יעורר אתדל"ע והמל' מעלה מ"ן לגבי ז"א כו' כידוע אך גם זה לא מובן דאיך נברא בע"ג מעורר לבוראו שהוא בלתי בע"ג מאחר שנברא יש מאין בדילוג הערך ע"י בחי' צמצום הארה דהארה שנק' מסך כו' ולא דרך עילה ועלול שא"א לומר רק שיפעול העלול התעוררות בעילה שלו כתלמיד לרבו וכה"ג מפני שיש ערך קצת ביניהם כו' משא"כ מאין ליש שאין ערך ביניהם כלל כידוע ומבואר במ"א א"כ גם בבחי' ביטול היש לאין שלהם אי אפשר שיוכלו לעורר ההמשכה מאין ליש כו' (ומ"ש בזהר בכמה דוכתי שהמלאכים ונשמות מעוררים לבחי' המל' להיות בנין מחדש בבחי' פרצוף כו' כמ"ש גבורי כח עושי דברו כו' ולהיפך כאשר אין העלאת מ"נ לטוב אלא להיפך נעשית בבחי' קטנות וכמ"ש בזהר האי ע"ת או סלקא או נחת' כו' בחי' פגימת הלבנה ומילוי הלבנה כו' הנה זה גופא יש להבין איך יתכן שיהיה בחי' שינוי דקטנות וגדלות במל' מצד מעשה התחתונים בחי' בע"ג שאין ערך כלל לנברא עם הבור' כנ"ל וד"ל):

(נ) אך הנה כמו שיש להפלי' איך נעשה אתדל"ע מצד אתדל"ת כנ"ל יותר יש להפליא מהיכן נמצא הכח בתחתוני' בע"ג בבחי' נפרד להיות בהם בחי' אתדל"ת בחי' ביטול היש לאין כו' שזהו לכאורה היפך טבע הבריאה שנברא לבחי' יש ונפרד דוקא כמו כל צבא השמים שהן בבחי' יש נפרד לעצמם מאין נמצא בהם בחי' הביטול במציאות בהשתחוואה כמ"ש לך משתחווים וכן כל הברואים אומרים שירה כך עד רום המעלות שבג' עולמות בי"ע עד נשמות שבג"ע העליון דכתיב והיה מדי חודש בחדשו כו' יבא כל בשר להשתחוות כו' וגם בנשמות ישראל למטה גם שמלובשים בגופי' חומרי' מאד ומשוקעים בטומאות הגסות