קלד, א

אא"ס ב"ה ובכל מקום שאין ערך כלל בין המשפיע והמקבל בהכרח שיומשך השפע ע"י בחי' ממוצע המפסיק דוקא כדי שיצומצם האור והשפע תחלה בממוצע זה וממנו נמשך למקבל (כמו יהושע שהיה ממוצע בין משה וישראל כידוע) וה"ז כמו משל חבל ארוך ביותר שקצה העליון אחוז וקשור למעלה מעלה וקצהו התחתון אחוז וקשור למטה מטה ביותר שיש חיבור עי"ז לעליון ותחתון אבל אריכות החבל עצמו מפסיק כו' וזהו שרש המצות שנקרא תר"ך עמודי אור עד"מ עמוד ארוך קצהו העליון למעלה מעלה ביותר וקצהו התחתון למטה ביותר כגג עם הרצפה וכה"ג ואעפ"כ על ידו יש חיבור לגג עם הרצפה כו' כידוע או כמו שושבין שאינו הולך לו בהביאו החתן לגבי הכלה אלא על ידו הולך כל אור השפע מזה לזה כמו ע"י השליח וכמו דבר אתה עמנו וכה"ג וד"ל. והטעם הוא לפי שעצמות אא"ס ב"ה בעל הרצון נבדל בערך לגמרי גם מבחינת מקור לרצון הנקרא רעוא דכל רעוין כידוע וכדי שיומשך גם בבחי' מקור לרצון צריך להיות ע"י בחי' הפסק וצמצום שזהו ע"י בחי' ממוצע המפסיק דוקא שהוא בחי' הכתר עצמו שנקרא מפסיק כי בו נעלם בצמצום הארה האחרונה מבחי' העצמו' (בבחי' מסך מפסיק שנקרא מקום פנוי כו' ונקרא הארה דהארה כמ"ש גליף גליפו כו') ואח"כ יוכל להיות המשכה מבחי' הכתר לנאצלים שזהו בחי' הרצון העליון כשעלה ברצונו כו' וכך צריך להיות בחי' ממוצע מפסיק בין העלם הרצון שנק' רעוא דכל רעוין לגילוי הרצון כו' אבל לא שעצם העלם הרצון בא לידי גילוי וז"ש אנכי עומד כו' שהוא בחי' משה שהיה שליח ממוצע בין העצמות לכנ"י בענין השפעת התור' לישראל לפי שא"א לכנ"י לקבל התורה מעצמות אא"ס כו' והיינו ויאמר ה' אל משה לאמר לכנ"י כנ"ל אבל לאחר שנית' התורה לישראל ע"י משה יכולים הם להתייחד יחוד גמור בעצמות הרצון ממש הבא בגילוי בתורה בלי ממוצע מפסיק כלל כנ"ל וזהו מצד שרש התקשרות התורה בעצמות ממש שנקרא אורח ודרך שהוא בעצמו