קלג, ג

רצון העליון הנעלם בהעל' אחר העלם בעצמות אור א"ס הנקרא רעוא דכל רעוין וכה"ג לידי בחי' גילוי דוקא עד למטה מטה בסוף עולם העשי' שהרי כשאומר זה כשר וזה פסול וכה"ג ה"ז מגלה ממש לבחי' רצון העליון כמו שהוא למעל' ממש בעצמות בעל הרצון דהיינו שעצמות בעל הרצון הביא לעצמות רצונו הקדו' הכללי הנעלם בעצמותו הנקרא רעוא דכל רעוין לבחי' גילוי כמו שהוא דוקא בלי שינוי לבוש ובלא שינוי המהות כלל וכלל אלא כמו שהוא ממש למעלה בעצמותו בא למטה כו' ולכך נקראו בשם הלכות דוקא כמ"ש הליכות אלי כו' הליכות עולם לו פי' הלכו' כמו עד"מ ההולך ממקום למקום שכל גופו ומהותו כמו שהוא ממש הולך ונמשך למקום שהלך לשם כו' כך כביכול למעלה כל בחי' עצמו' הרצון הפשוט הנקרא רעוא דכל רעוין כמו שהוא בעצמו' הולך ונמשך למטה בגילוי גמור בהלכות הנגלות לנו בתורה שבע"פ באמרו זה כשר וזה פסול כו' ונמצא שא"א לומר כלל שהתורה עצמה היא כשאר ממוצע שהוא מפסיק כו' כי הרי אין כאן שום הפסק בין העלם עצמות הרצון בין בחי' גילוי הרצון שבתורה מאחר שנק' בשם הילוך דוקא וז"ש הליכות עולם לו הליכות אלי כו' וגם נקראו' דרכי ה' כידוע שנקרא דרך ואורח שהמלך בעצמו הולך בה כו' וד"ל וזהו שאמר דוד בפקודיך אשיח' ואביטה אורחותיך פי' אורח ושביל שאור א"ס ב"ה בעצמו הולך ומתגל' בה כמו שהוא דוקא ע"כ אמר אביטה אורחותיך שהן ההלכות שבתורה שנקרא אורח כנ"ל וכמו עד"מ הדרך הגשמי ההולך מעיר לעיר דרך המדבר אע"פ שהדרך רחוקה ויש הפסק גדול בין עיר לעיר במדבר ושדה וכה"ג מ"מ אין הדרך נקרא בחי' ממוצע המפסיק רק שעל ידו מתחברים ב' העיירות הרחוקים זו מזו שהרי אין העיירו' עצמן מתחברין כלל רק שאנשי העיירות מתחברי' זע"ז ע"י הילוכם בדרך כידוע א"כ אין זה הפסק כלל שהרי כשהולכים מעיר לעיר מתחברי' אנשי עיר זו בעיר אחרת חיבור גמור מפני שכל גופם ועצמם כמו שהן באו לעיר זו האחרת בלי דבר