קלב, ד

לא שעל ידו נעשה עיקר האחדות במה שנכרת דוקא שלכאורה ודאי בעודו בשלימו' בלי כריתה היה בו בחי' האחדות יותר מכשנכרת ונתאחד אח"כ כו'. אמנם הנה עיקר ענין הכריתה היינו שחולקים הדבר לשנים וכל א' נוטל חלק א' שנמצא ע"י אותו הדבר שנכרת דוקא יש להן חיבור זע"ז תמיד שכמו שיש בחלק זה מחיות חלק זולתו כך יש בזה מחלק חיות חבירו וכמו שאין לחלק זה שלימות עד שיתחבר בזולתו כך אין לאחד שלימות בלא זולתו ע"כ בהכרח להתחבר יחד תמיד ע"י ב' חצאים הללו שמחברים אותם במה שיש ביד כל אחד חלק א' וה"ז כמו כל בחי' ממוצע שיש התחברות לב' נפרדים רחוקים על ידו מצד שיש לכל א' חיבור בזה הממוצע זה מצידו הא' וזה מצידו הב' ע"כ ממילא יש להן חיבור ויחוד אבל הממוצע מפסיק ביניהם כמו שאוחז אדם ביד כלי מצד א' והב' אוחז ביד הכלי שמצידה הב' שאז הכלי מחבר' לבלתי יפרדו או דבר אחר כמו חבל הקשור בין ב' בנ"א וכה"ג והיינו הנקרא ממוצע שהוא דבר בפ"ע ששניהם מתחברי' בו אך אין זה חיבור כגוף א' שאין מפסיק ביניהם וגם ב' חצאין של דבר שנכרת הרי מתחברים זע"ז ממש בלי הפסק כלל ולזה מורה ההעברה יחדיו בין ב' הגזרים האלה שחיבור' עצמי הוא כגוף א' אע"פ ששנים הן כמו ב' חצאי הגזרים כשמתחברין כו' וזהו דוקא ע"י הכריתה מפני שכל א' אחוז וקשור בחלק הא' וב' החלקים ב' חצאי גוף א' הן אשר לזה אע"פ שזהו כמו בחי' ממוצע אבל אינו מפסיק כלל ביניהם כשאר ממוצע אדרב' עי"ז נעשים כגוף א' שהיחוד הוא עצמי בלי דבר מפסיק כלל וד"ל. ולפי זה יובן היטב הטעם שנק' כריתת ברית שאין זה דבר והיפוכו אדרבא הכריתה דוק' לב' מה שכל א' מתקשר בחלק חצי א' עי"ז נעשה החיבור והיחוד האמיתי להיות דבוקים יחד כמו ב' חצאי גוף א' כשמתחברים בלי יפרדו לעולם כו' וד"ל:

והנה הנמשל מכל ענין כריתת ברית למטה הנ"ל יובן ג"כ למעלה מעלה ברום המעלות כמו בכריתת ברית דאברהם שנאמר ויתן איש בתרו לקראת

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.