קלא, ד

מעולם המה ששרשם בעצמות עולם הא"ס כי חפץ חסד הוא כנ"ל ע"כ גם להם אין הפסק ושכחה מצד שרשם בעולם הא"ס וזהו כמ"ד זכות אבות לא תמה כו' ואעפ"י שהאבות מרכבה רק לחג"ת דאצילות אבל מצד שרשם בעולם הא"ס עצמו הרי נאמר חסדי ה' כי לא תמנו כו' וז"ש ושמר לך את הברית כו' וכמ"ש במ"א בפי' אשר נשבע לאבותיך מימי קדם כו') וזהו זכור רחמיך תחלה ואח"כ וחסדיך וברחמיך הזכיר שם הוי' ולא בחסדיך כמ"ש והמרחם כי לא תמו חסדיך ועל הרחמנו' א' הטוב שהוא החסד כי לא כלו רחמיך וזהו להיפוך שמהפך מבחי' רחמים לחסדים ומחסדים לרחמים מפני שהרחמים הוא בבחי' קו האמצעי שעולה עד פנימיות כתר שבכתר שהוא עד העצמות ממש (וז"ש כי לא כלו רחמיך אך מ"מ רחמים הללו מה שאין להן הפסק אלא בבחי' א"ס עד שלא כלו רחמיך היינו שיזכור ה' לרחמיו הפשוטים וזכרון זה הוא ע"י הטוב שבעצמו' כי חפץ חסד הוא כו' וכן להיפך שהחסד תלוי ברחמים וז"ש והמרחם ע"כ לא תמו חסדיך כו' כי שרש הרחמים בקו האמצעי בחי' יעקב שנאמר בו וגבה מאוד בבחי' א"ס ממש ע"כ לא תמו חסדיך למטה כמו זכות אבות ג"כ לא תמו כו' וז"ש זכור רחמיך תחלה ואח"כ וחסדיך ולא נז' הויה בחסד מצד שרשו בחפץ חסד שלמעלה משם הויה משא"כ הרחמים שהוא בת"ת בחי' יעקב שזהו דוקא בשם הויה ולא באל דחסד כו' ומצד בחי' הויה בחי' ת"ת דוקא הוא שעולה עד פנימיות הכתר כו' ע"כ הזכיר הויה ברחמיך וכמ"ש ליעקב אשר פדה את אברהם כו' וכמ"ש במ"א וד"ל). וזהו שרש ענין הי"ג מדה"ר כמ"ש ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון כו' פי' ויקרא ה' ה' כו' הוא בחי' הקריאה וההמשכה מהעלם העצמות ששם ע"ס גנוזות בהעלם כשלהבת הקשורה כו' שיבואו לידי גילוי בבחי' אצי' והיינו ב' הויו' העלם וגילוי ולמעלה יותר היינו בחי' עצמות הרצון הפשוט שנקרא רעוא דכל רעוין שבא בגילוי מהעלם עצמות בעל הרצון כו' עד בעצמותו ממש שיצמצם א"ע לבא לכלל בחי' רצון גם לרעוא דכ"ר כו' כנ"ל והיינו ג"כ ב' הוי' וכדי