קלא, ב

התורה יוכל להיות החזרת היחוד פב"פ גם שהיה תחלה בבחי' אב"א יותר מע"י תשוב' ומע"ט (והיינו ג' דברים תורה ועבודה וגמ"ח תורה קו האמצעי ועבודה קו השמאל בחי' בירורים דא"ח דע"י תשובה וכן קרבנות להפוך נפש הבהמית מרע לטוב וזהו התפלה שבמקום קרבן כידוע וג"ח שנקרא צדקה קו הימין שכוללת כל המצות כידוע ועל ג' אלה העולם עומד בחי' מקומו של עולם שנקרא רש"מ מבעל הרצון כו') והטעם הוא מפני שהתורה נקרא ברית כמ"ש אלה דברי הברית כו' וכתיב אשר כרת עמך ברית בחורב כו' כידוע וע"י בחי' כריתת ברית שבתורה יוכל להיות בחי' חזרה דפב"פ הנ"ל יותר מע"י תשובה ומע"ט הנ"ל. ולהבין דבר זה יש להקדים ענין ושרש הי"ג מדות הרחמים אל רחום וחנון כו'. דהנה כתיב זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. ויש להבין מהו מעולם כו' וגם מהו שצריך להזכירו לומר לו זכור רחמיך ה' כו' וכי איכא שכחה קמי קב"ה כו' והלא אנו או' אין שכחה לפני כסא כבודך וכה"ג. אך הנה ידוע ענין המאמר לאו דאית לך צדק ידיעא כו' עד ולאו מכל אינון מדות כלל שעצמות אא"ס ב"ה הוא פשוט בתכלית האחדות הפשיטות שלא יתכן בו לומר בחי' הרכבה כלל כנ"ל אפי' בבחי' אורות הנקר' ספירות כי האורות שנאצלו הן בבחי' מהות ומציאות דבר מה בפרט כמו החכמה או החסד וכה"ג ואיך יתכן בעצמות הפשוט ענין תואר מדות כמו חסדן ורחמן שהוא בא בבחי' התפעלות רחמים וחסד כו' ושינוי ותמורה כו' שזהו בחי' מורכב כנ"ל וא"א לומר שאא"ס הפשוט יהיה נמשך בבחי' הרכבה גם בספירה ומדות וגם לא ברצון של כל הרצונות שנקרא כתר שבכת"ר כנ"ל ומכ"ש בחכמה ומדות כו' (ומ"ש חכים ולא בחכמה ידיעה שעכ"פ נקרא חכים אלא שאינו בחכמה ידיעא בגילוי רק בבחי' ההעלם אין הכוונה בזה על בחי' ע"ס הגנוזות בהעלם כו' דא"כ קשה רישא לסיפא דמסיים ולאו מכל אינון מדות כלל דמשמע אפי' בהעלם אלא הכוונה על בחי' גילוי אור הנאצל דגם לאחר שנאצלו הרי איהו וחיוהי חד כו' שמיוחדים באצי' א"כ גם