קכט, ג

החזק שבעצמות הנפש שא"א למוח ולב להכילו כלל וזהו הנק' בחי' אור חוזר והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב אשר אין זה בצדיקי' גמורי' שהתפעלות' רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה גם בהתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש רק בחי' אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון משא"כ תשוקת הבע"ת שהוא בבחי' כליון הנפש כמ"ש כלתה נפשי כמו רבי אלעזר בן דורדייא הנ"ל וד"ל. וזהו השיבנו ה' אליך ונשובה פי' השיבנו ה' זהו בחי' התעוררות תשובה שמעוררים מלמעלה שיוחזרו כנ"י בבחי' פב"פ וזהו ונשובה מעצמם בבחי' אהבת בכל מאדך כו' ונמצא שגם שהיה תחלה בבחי' אב"א בא סיבת ההחזרה בבחי' פב"פ ע"י התעוררו' תשובה מלמעלה כמ"ש השיבנו הוי"ה אליך כו' ואז ממילא ונשובה וזהו סותר למ"ש למעלה דהשיבנו הוא רק תשובה תתאה ומן הריחוק לבד ונשובה הוא תשובה עלאה דפב"פ כו' ולכאורה איך מתש"ת דהשיבנו מלמעלה יבא סיבת תשובה עילאה כו' אך הנה באמת ע"י התשובה מן הריחוק דוקא רק כשהוא בעומקא דלבא במרירות עצומה שנוגעת עד יציאת הנפש כראב"ד הנ"ל הוא עיקר הכח ועוז שיהיה החזרת פב"פ גם אם היה תחלה בבחי' אב"א וזהו יתרון מעלת התשובה שיש בכחה להחזיר פב"פ שהוא אהבת בכל מאדך הנ"ל לפי שמרירות זו למעלה מהכיל בכלי המוח והלב בא מזה אה"ר דבכל מאדך הנ"ל וה"ז ע"ד משל אב ובנו או ב' אוהבים שמחזירים פנים זה מזה ומתרחקים מאוד שכאשר יתעורר הבן מרחוק וצועק בקול מר עד שנגע לנקודת נפשו על דבר הריחוק הזה עד שמואס בחייו כו' הנה אע"פ שעומד האב מרחוק בבחי' אב"א עמו מתעורר גם הוא להחזיר פניו אליו ונמצא סיבת קירוב פב"פ הזה בא מצד סיבת הריחוק של הבן או האוהב ממה שצעק במרירות בעודו מרוחק דווק' שאם היה מקורב לא היה לבבו במרירו' כלל כו' וכפי אופן המרירות שהיא למעלה מהכיל בכלי כו' כך הוא התהוות אופן החזרת פנים בבחי' אה"ר שלמעלה מן הכלי