קכח, א

שמתייחדים ממש רק שהוא בבחי' חיצוניות הרצון זע"ז כנ"ל וזהו הנקרא בחי' יחוד אב"א שנקר' יחוד עכ"פ רק שהוא בבחי' אב"א כו' (משא"כ השפע הניתן לחיצונים מבחי' אחוריי' אין זה קירוב כלל כמ"ש לא יגורך רע כו' אלא כמאן דשדי בתר כתפין שהשונא לא יוכל לבא אליו בקירוב כלל גם ממול אחוריו רק שמשליך מבתר כתפיו אליו מרחוק דוקא וזהו כמאן דשדי דוקא מפני שהשפעה זו אין הרצון חל עליו כלל וכלל גם לא מבחי' חיצוניו' הרצון מאחר שירדה שנאה לאוה"ע וכמ"ש ואת עשו שנאתי אך גם לשונא צריך להשפיע לפרקים כמו אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים כו' או כמו השעיר לעזאזל כו' בחי' מותרות ונובלות השפע שנופל כלאחר יד מן השלחן או כמו פזור חיצוני ביותר שנופל דרך מותרות לפחותי העבדים שעומדים מרחוק להיכל המלך כו' משום דלגדולתו אין חקר ע"כ יפול בחי' מותרות ביותר שנפילת המותרות בריבוי או מיעוט תלוי לפי ערך הגדולה כידוע וכמ"ש במ"א). אבל הנה בחי' יחוד פב"פ דכנ"י בקב"ה היינו כמ"ש לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה' אבקש כו'. פי' פני הוא בחי' הפנימית כי עיקר פנימי' הנפש שורה בפנים דוקא וע"כ נקרא פנים ע"ש בחי' הפנימי' דוקא. ויובן זה עד"מ כאשר המקבל מתקרב אל המשפיע בקירוב ודיבוק פנימית מפנימיות נפשו דהיינו בבחי' פנימיו' רצונו בכל פנימיות נקודות לבבו כמו העני שנפשו בשאלתו להחיותו שנושא את כל פנימיות נפשו בתשוקה נפלאה וכן באוהב האמיתי כאשר כל לבבו ונפשו קשורה בנפש אוהבו שנפשו בכל פנימיות שבה דבוקה ומתקשרת בתשוקה נפלאה לאוהבו כמו ואל אישך תשוקתך שהאשה כאשר אהבתה נאמנה לאישה ואינה נזקקת אלא לבן זוגה ואין לה רצון ותשוקה רק לו לבדו ולא תחפוץ באיש זר זולתו כלל וכלל כמו היונה כו' הרי כל פנימיות נפשה קשורה בבעלה ואין לה רצון פנימי בנפש רק אליו לבד ומה שמדברת עם אנשים בשוק אין זה רק בבחי' חיצוניו' בעלמא בע"כ לצורך פרנסת' לבד וכה"ג בעבודת ה' בעבודה שבלב