קכז, ג

רק בבחינת עורף לבד וז"ש כי פנו אלי פי' שהן פונים אלי ביחוד וקירוב אך רק בבחי' עורף לבד הם פונים אלי ולא בבחי' פנים כו' אבל הנה הענין הוא כידוע דבחי' עורף או בחי' אחוריים דרצון הפנימי שבמוח ולב ופי' אחוריים היינו בחי' החיצוני' שהוא בחי' התמצית שנפל כלאחר יד כמו הנותן שפע כלאחר יד שאין פנימיות רצונו כלל בהשפע' זו רק בדרך חיצונית הרצון ביותר מפני שלא יהי' נראה כמרחק לגמרי אבל מ"מ הרי חל הרצון עכ"פ בהשפעה זו שאם לא היה רוצה כלל כמו לשונא לא היה משפיע גם בבחי' אחוריי' כו' אבל זה האוהב רוצה להשפיע חסדו רק מפני שאין פנימית רצונו ולבבו עמו אינו משפיע רק בהחזרת הפני' ממנו אלא מבתר כתפין וכה"ג ע"י שליח שלא יראה פניו כמו האב שמשפיע לבנו בדרך אחוריי' כשאינו רוצה בו בבחי' פנימיות כו' והיינו משום דכמים הפני' כו' לפי אופן קירוב המקבל אל המשפיע שמתקר' אליו רק בבחי' אחוריי' לבד דהיינו שלא בא אליו בבחינת פנימיות רצון הנפש כלל וכלל כי אין לו אהבה ורצון פנימי כלל אל המשפיע רק שמ"מ מתקרב אליו לבקש בפה מן השפה לחוץ לבד ולבו בל עמו ומה שאין לו אליו בחי' התקשרו' פנימית הנפש כלל היינו מפני שהלך אחר איש זר ושם נפשו קשור' בבחינת הפנימית ע"כ לא נשאר בנפשו אל זה המשפיע רק חיצוניות הרצון בעלמא שאין בו חיות כלל עד"מ אשה זונה מבעלה שעיקר פנימיות רצונה נתנה באחר ולבעלה אין לה רק חיצוניות ואחוריי' של הרצון בקרבתה עמו שלא יהיה נראה כריחוק גמור וכמ"כ בעלה מתרחק בפנימיות רצון ממנה ואינו מתקרב אליה רק בבחי' חיצונית בעלמא שלא יהיה נראה כמרחק לגמרי כו' וזהו הנקרא יחוד אב"א שיש במשפיע ומקבל בחינ' קירוב ויחוד זה עם זה אבל אין בזה שום התקשרו' בחי' פנימית רצון הנפש כלל זה עם זה רק בבחי' האחורי' והחיצונים שבנפשם קשור ומיוחד זע"ז כו' וד"ל. ולמעל' יובן ג"כ ביחוד דכנ"י בבעלה בחי' סובב כ"ע שז"ש כי פנו אלי פי' אף על פי שהם פוני' ומתקרבים אלי בתפלתם בבקשת