קכז, ב

וח"ע כו' שאין זה רק ע"י מס"נ דרצון העליון דבכל נפשך הנ"ל (כמו שאמר בפע"ח דיחוד פנימי דאו"א אין זה אלא ע"י מס"נ דוקא כו' וראיה מעשרה הרוגי מלכות שהעלו מ"נ לאו"א כו') אבל עדיין יש להבין דא"כ מהו ההפרש בין אהבת בכל נפשך לאהבה דבכל מאדך כו' מאחר ששניהם בבחי' רצון העליון שלמעלה מן השכל כו' ולמעלה מבואר דדוק' ע"י בכל מאדך מתעורר למעלה ג"כ בחי' רעוא דכל רעוין כו' כנ"ל אך הנה ידוע דואהבת הוא גי' תי"ד שהן ב"פ או"ר והיינו להיות כי האהבה נקרא אור ויש ב' מדריגות בחי' אור ישר ובחי' אור חוזר כידוע והיינו ב' מדריגות דבכל נפשך ובכל מאדך כו' להבין כל זה יש להקדים תחלה ענין אחד הידוע בפע"ח שכל עיקר ענין הק"ש והתפילה דשחרית היינו כדי שיהיה היחוד פב"פ דוקא כי מתחלה היה יחוד משפיע ומקבל בבחי' אב"א לבד וע"י הק"ש נעשה החזרת פב"פ (ע"ד שאמרו באדם וחוה שהיו דו פרצופים בחי' אב"א ואחר הנסירה נעשה יחוד' בבחי' פב"פ כו' כידוע) ולהבין ביאו' ענין יחוד דפב"פ למעלה הנה אנו רואים ג"כ למטה בכנ"י שמתייחדים בהקב"ה שהוא בחי' סובב כו' שיש בהן ב' אופנים דיחוד אב"א פב"פ כו' להיות מבואר בפע"ח דסיבת החזרת היחוד פב"פ היינו ע"י בחי' דו"ר שכליים בבחי' המוחין דוקא והיינו בק"ש דוקא באמרו ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך כו' וזה דבר פלא לכאורה איך ע"י אוי"ר שנולדים מן ההתבוננות דשמע ישראל בסובב וממלא כו' עי"ז יהיה יחוד עליון דכנ"י בשרשם בסובב כ"ע בבחי' פב"פ כו'. אך הנה להבין בחי' פב"פ יש להקדים תחלה ענין יחוד דאב"א דלכאורה אם רק בחי' האחוריים של המשפיע והמקבל מתקרבים למה נקרא יחוד כו' להיות שיש להבין במ"ש כי פנו אלי עורף ולא פנים וידוע עד"מ באדם החזרת עורף לרעהו מורה ענין עזיבת האהבה והקירוב לגמרי אלא להיפוך להתרחק בחזרה זו שפונה עורף אליו כידוע וא"כ מה זה שאמר כי פנו אלי עורף ולא פנים שמזה הל' משמע שיש בזה איזה צד קירוב ויחוד רק שאינם מתייחדי' בבחי' פנים