קכו, א

דבא"ח דלי"ת הנ"ל וכנ"ל בענין לפני אחד מה אתה סופר שזהו מה שישראל עלה במחשבה כנ"ל והיינו פי' הוי"ה א' כידוע דכל הוי"ה בחכמה כמ"ש ה' בחכמה כו' כי בחי' ראשי' התגלות דעצמות אא"ס הוא בחכמה דוקא והיינו בבחי' ח"ע הפשוטה שבעצמותו ממש ואמנם כדי שיהיה יחוד דסובב וממלא הכללי דמחשבה ודיבור שבעצמות טהירו עילאה כנ"ל הנה לזה נמשך שם הוי"ה דח"ע ע"י בחי' ד' אותיות הללו יו"ד צמצום ואח"כ ה"א בחי' התפשטות שהוא בחי' המחשבה דבינה ואח"כ וי"ו בחי' המשכה מן המחשבה אל הדיבור שהוא ה"א אחרונה כידוע והכל עדיין בבחי' עצמות ח"ע הפשוטה כו' נמשך ד' אותיות הללו בכדי שיהיה מזה מקור לבחי' יחוד דא"ח דלי"ת בגילוי גמור מן העצמות שזהו בחי' סובב וממלא שהוא בכלל בחי' משפיע ומקבל שהרי נק' סובב לעלמין עכ"פ כו' וד"ל. והיינו מאמר רז"ל הוא מקומו של עולם שזהו בחי' הארת היחוד והשפע דסובב בממלא להיות נק' מקומו של עולם בחי' ממלא בכלל וכמ"ש הנה מקום אתי כו' כנ"ל אבל אין העולם מקומו העצמי כי בעצמותו הרי הוא למעלה מהיות גם בחי' מקור למקום כו' והיינו למעלה מבחי' סובב ג"כ כנ"ל וצריך להיות בחי' המשכה דד' אותיות הוי"ה דח"ע בשביל זה שיהיה נק' מקומו של עולם בבחי' סובב וממלא כו' (ולזה או' ברוך המקום ואח"כ ברוך הוא עצמו כו') וזהו ענין החי"ת דאחד שהוא ז' רקיעים וארץ שכולל עיקר בחי' המקום כי הארץ יש בה ו"ק מעלה ומטה וד' סטרין כו' והוא הדלי"ת רבתי (ומעלה ומטה נמשך לד' בהעלם מבחי' מקום העליון כו') וז' רקיעים בחי' משפיע לארץ וכוללים לבחי' המקבל ונק' א"ח שנכלל באות חי"ת לבד והא' הוא אלופו של עולם בחי' אור דחכמה עילאה עצמה שנמשך משם הוי"ה להיות יחוד סובב וממלא שזהו החי"ת והדלי"ת חי"ת דחכמה בחי' משפיע והדלי"ת בחי' מקבל כו' וכדי להיות מקור לחי"ת דח"ע שכולל ז' רקיעים וארץ שהוא בחי' מקור למקום דארץ שע"ז אמרו הוא מקומו של עולם כנ"ל הוא ע"י שמע ישראל ישראל