קכה, ב

ושכל לרצון אינו רק מבחי' צומח שבכתר בחי' מזל דונוצר חסד כידוע דאור אבא יונק ממזל זה דנוצר כו' וכך הוא עד רום המעלות (אך יש פי' ב' במחשבה שהוא הרצון כידוע ופי' מחשבה סתימאה הוא בחי' הרצון הפשוט עד רום המעלות א"כ מה שישראל עלה במחשבה היינו במחשבה ורצון הפשוט והיינו שאו' שמע ישראל דווקא ולפ"ז אין מירידה זו עלי' כלל לכאורה אך גם בזה יש עלי' גדולה וכמ"ש בסמוך שגם בבחי' רצון העליון הפשוט יש ב' מדריגות בחי' כתר ובחי' כתר שבכתר שהוא בעל הרצון הפשוט עצמו כו' וד"ל):

(מד) אך הנה להבין היטיב ענין ירידה זאת שהיא צורך עלי' איך יתכן שמבחי' ירידה גדולה כזאת יבא לבחי' עליה גדולה כזאת כו' דהנה יש להקדים ענין אחד והוא לתרץ הקושי' החזקה הידועה על מאמרם ז"ל במה דרמו קראי אהדדי כתיב ואספת דגנך כו' וכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' ותירצו כאן כשישראל עושין רצונו של מקום ועמדו זרים ורעו כו' וכשאין ישראל עושין רש"מ ואספת דגנך כו' והקושיא ע"ז הוא ממה שמבואר בפ' והיה אם שמוע כשאמר ואספת דגנך כו' שזהו כשישמעו אל מצותי לאהב' את הוי"ה ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם אז ונתתי מטר כו' ואספת דגנך כו' א"כ הרי אין לך עושין רש"מ יותר מבחי' מס"נ כזה בכל לבבכם ובכל נפשכם ואעפ"כ אמר ואספת דגנך וזה ודאי א"א לומר דבמס"נ דבכל לבבכם ובכל נפשכם ג"כ יהיו נקראים אין עושין רצונו של מקום כו'. והנה התירוץ האמיתי על קושיא זאת הנה ידוע בשם הה"מ ז"ל דגם שבפ' שניה נאמר בכל לבבכם ובכל נפשכם אבל לא נאמר בה ובכל מאודכם כמו בפ' ראשונה שא' גם ובכל מאודך וזה דבר פלא באמת למה בפ' ראשונ' נא' ובכל מאודך ובפ' שנייה לא הזכיר בכל מאודכם וא"כ מפני שאין שם בחי' אהבה רבה דבכל מאודך אינו נקראים עדיין בשם בחי' עושין רצונו של מקום רק כשיהיה בהם אהבת בכל מאדך כמו לעתיד אז נאמר ועמדו זרים כו' ובזה מתורץ הקושי' הנ"ל. אך עדיין אין זה מתיישב