קכה, א

ולהבין דבר זה יש להקדים עוד שיש עוד מדריגה חמישית שלמעלה גם מבחי' מדריגה רביעית הנ"ל הנקרא בחי' מחשבה ושכל העצמי' הפשו' כו' והוא בחי' הרצון שבנקוד' הלב הנקר' רעותא דלבא כידוע וראי' לדבר זה הוא מה שאמר דלית מחשבה תפיסא בך דמשמע כל מחשבה אפי' מחשבה ושכל העצמי' אין לו תפיסא בעצמות אא"ס ממש מפני שהוא למעלה מבחי' החכמה והמחשב' גם מבחי' השכל הנעלם מכל רעיון הנ"ל אבל ברעותא דלבא שלמעלה מן השכל לגמרי הוא נתפס ומתלבש כו' וכמ"ש אם ישים אליו לבו כו' ודוקא בבחי' נקודת הרצון הפנימי שבלב שהוא אהבת בכל מאודך כמשי"ת בעז"ה. להיות שיש ב' מיני רצון הא' הרצון הנולד מצד השכל והטעם ונקרא רצון התחתון אבל רצון העליון הוא רצון עצמי וטבעי שלא נולד מצד השכל וטעם ועליו אמר שאין טעם לרצון כלל ובזוהר נקרא רעווא דכל רעווין פי' רצון כל הרצונות דהיינו בחי' מקור כל הרצונות כמו שאנו רואים שאם לא ירצה במקור הרצון לא יחפוץ ברצון דבר מה כלל כו' וכמ"ש במ"א וזהו בחי' נקודת רצון הפשוט שבלב שאין טעם לרצון כלל והוא בבחי' מקיף על השכל והמחשבה וכל אשר נולד רצון ושכל וטעם כו' הכל כלא חשיבא ממש לגבי בחי' מקור הרצון הזה שנקרא נקודת הלב כו' וכך למעלה מעלה אע"פ שאמר דלית מחשבה תפיס' ביה היינו בחי' מחשבה דחכמה אפי' מחשבה וחכמה סתימאה דא"ק כו' אבל בחי' רצון של העליון הפשוט שבעצמות בו נתפס בחי' עצמותו וזהו ע"י אתדל"ת בהעלאת מ"נ דאהבת בכל מאדך בבחי' רצון הפשוט שבבחי' נקודת הלב למעלה מכלי השכל שבמוח כו' שמעורר בזה אתדל"ע ג"כ בבחי' רצון הפשוט העליון כו' וא"כ הרי על ידי זה תתעלה ותדבק הנפש האלקי' בהתפעלות רצון הפשוט בבחי' רצון הפשוט העליון שנק' רעווא דכל רעווין שזהו למעלה הרבה גם מבחי' מחשבה וחכמה הפשוטה שבלתי מורכב עדיין באותיות כו' כי אין ערך למחשבה ושכל לגבי בחי' הרצון העליון בחי' הכתר שהרי אין טעם לרצון כלל ומה שנולד טעם