קכד, ד

גדלות הדיבור הזה נכלל במחשבה העצמית שנקרא גדלות המחשבה שהיא מחשבה העיונית הנ"ל וגם מחשבה העיונית הנ"ל נכללת ביחוד אמיתי בעצם אור החכמה הפשוט והיולי (או בעצם כח המחשבה ההיולית כנ"ל) שאין שם בחי' מדידה ושיעור כלל להיותו למעלה גם מבחינת מקור של ההתחלקות כו' מפני שהוא אחד פשוט בתכלית בלתי מורכב כלל וכלל כו' והיינו אח"ד א"ח דלי"ת כו' הוא אחד פשוט כו' וד"ל. וזהו מ"ש בס"י לפני אחד מה אתה סופר פי' לפני בחינת א"ח דלי"ת הנ"ל שזהו בבחינ' העצמות הפשוט דאא"ס שבח"ע הפשוטה בלתי מורכב עדיין בע"ס אורות וכלים מכלים שונים שהן התחלקות צירופי אותיות כנ"ל מה אתה סופר שם בבחי' התחלקות כו' מאחר שהוא בחינת אחד פשוט בתכלית הפשיטות והוא לפני אח"ד דק"ש שנקרא א"ח דל"ת שאליו נעשה היחוד באמרו ה' אלקינו הוי"ה אחד כלומר א"ח דלי"ת הוא אחד פשוט משום דאיהו עם חיוהי וגרמוהי חד ממש וכמ"ש במ"א וד"ל:

(מג) אך הנה יש להפליא מאד בענין שמע ישראל דישראל זה הוא שעלה בבחי' מחשבה סתימאה בחי' עצמות אא"ס שבח"ע הפשוטה הנעלם מכל רעיון המחשבה כו' כנ"ל וה"ז ג"כ בבחי' ומדריגה העליונה דלפני אחד א"ח דלי"ת ששם א' לפני אחד מה אתה סופר וזהו שאמר והיה מספר בנ"י כו' אשר לא ימד ויספר בבחי' ומדריגה שלמעלה מבחי' המספר וההתחלקות כו' וא"כ מאד יפלא על בחי' עוצם תכלית הירידה וההשפלה דניצוץ האלקי הזה שנקרא ישראל איך ירד והושפל כ"כ מאיגרא רמא לבירא עמיקתא כ"כ כו' דהיינו ממה שעלה במחשבה העצמית ירד למטה להתלבש בחומר גופני ששרשו מד' יסודות דנוג"ה דעשיה עפר מן האדמה כו' כמ"ש ויצר ה' אלקי' את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים שעלה במחשבה סתימאה כו'. אמנם הנה הענין הוא דירידה עצומה זאת לצורך עליה היא שתתעלה הנשמה האלקי' עי"ז יותר ממעלתה ומדריגתה הראשונה שעלה במחשבה שבעצמו' הפשוט הנ"ל: