קכג, ד

שכל עיוני' הנ"ל הרי בסקיר' אחת כוללת כל מה שצריך לחשוב אותה בבחי' אותיו' המחשב' משך זמן מה כו' כידוע וצמצום זה דמחשב' עיונית לבא באותיות המחשבה העצמית ה"ז יותר מצמצום המחשבה העצמי' לצמצם א"ע לבחי' מחשבה כללית שכולל רק בשביל הדיבור שנקרא דיבור שבמחשבה הנ"ל וד"ל. ומעתה בחי' גדלות המחשבה בענין ודוגמא א' עם גדלות הדיבור כו' דכמו שגדלות הדיבור כלל לגבי פרט בשביל הדיבו' כך גדלות המחשבה העיונית בחי' כלל לגבי פרט אותיות המחשבה העצמיית ולפ"ז יובן שכמו בדיבור שבמחשבה שנקרא מאמר פתוח לבא בדיבור עלמין דאתגליין יש כלל ופרט ומאמר אחד הכוללם יחד הוא בחי' מחשבה א' הנ"ל כך בבחי' המחשבה העצמית שנק' מאמר סתום מפני שאין בא לבחי' דיבור בגילוי לעולם ונקרא עלמין סתימין לעולם כו' הרי יש בו ג"כ בחי' כלל ופרט והוא בחי' מאמר הכללי דהיינו בחי' גדלות המחשבה שנקרא מחשב' שכל העיונית והוא כולל כל מה שצריך לבא באותיות המחשבה העצמי' דרך פרט כו' וד"ל ולפ"ז יובן דמה שאמרו ז"ל בראשית נמי מאמר הוא קאי גם על בחי' מאמר סתום הזה דבחי' גדלות המחשב' הנקרא מחשבת עיון השכל כו' דאע"פ שכלל הוא לכלול כל פרטי מאמרות הסתומים במחשבה העצמית שמהם נבראו עלמין סתימין (כמו ביוד נברא העוה"ב ביוד שבמחשבה העצמי' דוקא וכמ"ש במ"א) מ"מ נמי מאמר הוא דרבות' קאמר דהגם שלכאורה בראשית שהוא בחי' אור החכמה המתאחד במחשבה עיונית שאינה בבחי' אותיות כלל לא נקרא מאמר כלל כי בחי' המאמר הוא בא בבחי' אותיות עכ"פ אבל מ"מ רבותא קאמר דבראשית זה נמי מאמר הוא כו' והיינו לפי שבא לכלל בחי' השפעה למטה על כל פנים גם שבא בבחי' כלל לפרט לכלול ריבוי כל צירופי אותיות דמחשבה ה"ז מ"מ נקרא מחשבה אחת מצומצמת לבד לגבי עצם אור השכל כמו שהוא טרם בואו להתלבש בבחי' מחשבה זאת בחי' מחשבת עיון הנקרא מחשבת