קכב, ב

צירופים האלה אין לו הבנה ואין זה בחי' גילוי להיות מזה התהוות האור במציאות אור כו' אבל בחי' התכללות כללות כל צירופי האותיות הדיבור כשנכללו במחשבה האחת שקדמה לדיבור שכוללת הכל בבת א' ממש מראש לסוף ומסו' לראש ה"ז בלי סדר צירופי' כלל בקדימה ואיחור אלא הכל כא' ואין שם צירופים מיוחדים כמו צירופי' דיהי אור בפ"ע כו' אע"פ שבודאי אין כל חדש בגילוי דיבור ומאמר זה דיהי אור כי ודאי עלה במחשבה שיהיה מציאת אור כו' אבל לא בא שם בצירוף בפ"ע אלא נכלל בתוך כללית המחשבה האחת הזאת כו' רק אחר שבא מן המחשבה האחת הזאת לבחי' התחלקות בצירופים בשביל הדיבור הנה אז נקרא דיבור שבמחשבה. פי' כי מה ששייך וצריך מן המחשבה לבא בהתחלקות הדיבור כו' שאז מתחלקת המחשבה האחת הנ"ל בצירופי אותיות במחשבה להאיר בכל דיבור בפרט ע"כ הוא הנקרא דיבור שבמחשבה ונקרא מאמר סתום אבל מאמר פרטי הוא גם במחשבה כו' כמו למאמר יהיה אור בדיבור קדם לו מקור במחשבה בפ"ע והוא מאמר יהי אור שבמחשבה ומאחר שצריך לחשוב זה רק בשביל שידבר א"כ מחשבה זו לצורך הדיבור ע"כ הוא הנקרא דיבור שבמחשבה ולא מחשבה העצמית כו' אבל לאחר שכבר נמשך ובא בחי' התחלקות אותיות המחשבה בדיבור בכל דיבור בפרט כמו במאמר יהי אור שמלובש בו צירוף זה דיהי אור בבחי' מחשבה שחושב בשעה שמדבר דיבור זה דיהי אור אע"פ שנקרא ג"כ מאמר סתום לגבי הדיבור דיהי אור אבל הוא כבר בא למטה בהתלבשות בדבור זה ע"כ נק' מחשבה שבדיבור ולא דיבור שבמחשבה כי הרי בדיבור הוא מאיר ולא במחשבה שקודם לדיבור משא"כ בחי' דיבור שבמחשבה הנ"ל גם שבאה בהתחלקו' צירופים במחשבה בשביל הדיבור אבל קודם הדיבור הוא על כן נקרא דיבור שבמחשבה ממש עדיין רק שהיא מחשבה שלצורך הדיבור היא ולא מחשבה העצמית כנ"ל וגם בה יש שני מדריגות הראשון בחי' התחלקו' אותיות המחשב' בשביל הדיבור והשני בחי'