קכא, ד

מקרא מפורש לדבר ההלכה אינה הלכה ודין כלל כמו מ"ט דר' פלוני אמר קרא כו' וכן מנלן כו' כידוע (רק בתשב"כ אין השמיעה באוזן להבחין בכל פרט הדיבור מעכב מצות קריאה כי מצות קריאה דתשב"כ למעלה מדיבור וקריאה דתשבע"פ וכמ"ש לא ימוש ס"ת הזה כו' וראי' מע"ה שעולה לקרות בתשב"כ אע"פ שאינו מבין כלום רק מדבר אותיות כו') והנה מדריגה הג' הוא בחי' עשיה שבמחשבה והוא שרש ענין קיום המצות בפ"מ דוקא וע"ז אמר ועשיתם אותם כו' והענין הוא כי מבחי' הדיבור דתשבע"פ בא לידי פ"מ דוקא לעשות דבר מלך שלטון ונק' מצות המלך כשמצוה לעשות דבר בחי' עשיה שבדיבור ע"י עקימת שפתיו שבדיבור דהוי מעשה שהוא בחי' עשיה שבדיבור כי הדיבור עצמו הוא דבר מלך כמו בחי' מתניתין מלכתא הנ"ל שגוזר ואו' עפ"י משפט שכלו ומדותיו זה יכשר וזה לא יכשר כו' וכאשר מצוה להביא הדבר לידי מעשה להשפיל ולהרים וכה"ג בפ"מ נקרא מצות המלך ושרשו בדבר מלכות דתשבע"פ מל' קרינן לה כנ"ל ונמצא שבחי' עשיה שבדיבור הוא בחי' מקור לעשי' בפ"מ ואם אין דבר המלך בא לידי פ"מ אינו נק' דבר גזרת מלך כלל וכך למעלה נא' ההוא אמר ולא יעשה כו' וכן ודברי אשר יצא מפי לא ישוב ריקם כ"א עשה כו'. אך הנה שרש בחי' עשי' של הדיבור הוא במחשבה עצמה דהיינו מבחי' דיבור שבמחשבה כשבא לידי בחי' האזנה היטב שאז בא לידי פ"מ ולא יתנחם במחשבה בשינוי ותמורה מהיפך להיפוך וז"ש ההוא אמר בדיבור שבמחשבה שיצא לידי בחי' האזנה בחי' עשי' שבמחשבה ודאי יעשה כו' וז"ש כי אמר במחשבה ויהי בדיבור כמו ויאמר אלקי' יהי אור וכה"ג הוא צוה ויעמוד בפ"מ כו' וד"ל. וזהו פי' הג' דשמיעה שהוא עניין קיבוץ ואסיפה כנ"ל שהוא בחי' הפ"מ שבדיבור ומחשבה ולכך אמר כאן ג' מדריגות תשמעון ושמרתם ועשיתם בחי' ג' מדריגות דמחשבה דו"מ שישנם בשמיעה דמחשבה עצמה כנ"ל (ודוקא כשהיה עקב עקבות משיחא שנשלם גם בבחי' עשיה ג"כ כו' כנ"ל) ולנגד ג'