קכ, ג

בפסולת בין בנקי כו' כנ"ל) אבל זהו שלימות של בירור הראשון לפי שאין לו מקום עוד להתברר בשלמטה מהם כי אין עוד בחי' בירורים למטה משם א"כ הרי בהכרח שיהיה כאן תכלית הבירור השלם כי אם לא עכשיו אימתי מאחר שהוא בבחי' העקביים כו' ולזה אמר והיה עקב אז תשמעון ודאי בהכרח כי אם לא עכשיו אימתי כו' והיינו מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא שבסוף חוזר כח התחלה כו' (וזהו מ"ש בזהר דמי שיודע שיעורא דירכין כו' יודע שיעור גלותא דאתמשיך כו' עד דמטי רגלין ברגלין דוקא כו' שזהו הארת בחי' הבירורי' דא"י שבוקע ומאיר מלמעל' למט' על בחי' הבירורי' דא"ח כו' עד למטה מטה שגובר בחי' היושר דתקון על בחי' העגולים דתוהו עד למטה בתשלום העקביים דא"ק וכמ"ש במ"א בענין לגוזר ים סוף לגזרים כו' ובענין יהללו שמו במחול כו' שהוא בחי' התגברות דבחי' יושר על בחי' העיגולים כו' ולזה אמר להגיד כי ישר ה' כו' אז ולא עולתה בו כלל כו' וד"ל):

(לח) והנה אמר כאן ג' דברים תשמעון ושמרתם ועשיתם אותם שמיעה ושמירה ועשי' ולנגד ג' אלה אמר ושמר לך את הברית והחסד והשבועה כו' והנה ג' מדריגות הללו דשמיעה ושמירה ועשי' ישנם בשמיעה עצמה כי הנה בשמיעה עצמה יש ג' מדריגו' הללו דשמיעה ושמירה ועשיה כו' להיות ידוע דבפי' שמע יש ג' פרושים שהן ג' מעלות ומדריגו' שבמחשבה הא' היותר עליונה שבמחשבה והוא ההבנה שבמוח הבינה להבחין ולהבין היטב בהשגה עמוקה במה ששומע כמו דבר כי שומע עבדך כלומר מבין כדפרש"י שם כי הנה השמיעה גשמית שהאדם שומע קול דברים הרי הקול גשמי מורכב מאויר של אמ"ר ונכנס בחללי האוזן ומחללי האוזן הולך ונכנס במחשבה שבמוח שהרי במחשבה שבמוח שומע הוא לקול הדברים שצריכים השגה במחשבה ובלא מחשבה לחשוב ולעיין בקול דברים הללו ששומע בכלי אזנו אינו יודע כלום מה ששומע אע"פ שהאוזן מצד טבעו שומע הקול והדבור בפרטיות אינו כלום רק