קיט, ב

דוקא שם אנכי בחי' מקור פנימית המוחין כו' ולזה אמר דוד נר לרגלי דבריך לרגלי דוקא ולזה אמר והיה עקב אז תשמעון ודאי ולא מקודם לכן. וכידוע מארז"ל שאם ישראל עושין תשובה דוקא נגאלין ואם לאו אין נגאלין כו' וא"כ אין הכל חוזרין בתשובה רק בעקבות משיחא דוקא ואז והיה עקב אז תשמעון כו' וד"ל. אך א"כ מהו שאמר תשמעון שזהו קיום המצות והלא בתשובה תליא ולא אמרו רק שע"י תשובה נגאלין ולא ע"י קיום המצות כו'. אך הנה עיקר הענין יובן בהקדים תחלה בשורש ענין הבירורים המבואר במ"א שיש ב' מיני בירורים הא' בחי' בירורים דאור ישר מלמעלה למטה והוא ע"י תו"מ דבחכמה אתברירו כנ"ל וע"ז אמר והיה עקב תשמעון בבחי' עקב דוקא כנ"ל והב' בחי' בירורים דאור חוזר מלמטה למעלה שזהו בחי' התשובה שאמרו ז"ל שאין נגאלין אלא בתשובה דוקא ושניהם אמת כמארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט כו' (וזהו שלא כמ"ד אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב שכולו זכאי היינו בתו"מ בלעדי התשובה וכולו חייב רק על ידי התשובה כו'):

(לו) וביאור ענין ב' הבירורים הנ"ל מבואר במ"א עד"מ ב' מיני בירורים בגשמיות כמו מצרף לכסף או כור מצרף הברזל כו' שיש ב' אופנים בירור א' לברר את הנקי לבד כשלוקח חתיכת כסף מעורב בריבוי סיג ופסולת הנה בהתוך הראשון יוצא חלק הנקי בריבוי גדול שעדיין יש בו פסולת רב ביותר שלא נברר עדיין ולוקח חלק זה ומהתך אותו פעם ב' להוציא ממנו הפסולת ונעשה נקי מן הסיג יותר עד כמה פעמים עד אשר נשאר חלק זה הנקי בתכלית הבירור מכל סיג אבל השאר נשאר הכל בבחי' פסולת רק שהפסולת מן הבירור פ"א הוא בגסות יותר והפסולת הנשאר מבירור והיתוך הנקי פ"ב הוא דק יותר וכן עד כמה פעמים עד ההיתוך האחרון יותר הפסולת הנשאר הוא דק מאוד כו' והאופן הב' כשלוקח חתיכת כסף מעורב בסיג ופסולת הרבה הנה בהיתוך הראשון יוצא תכלית המובחר והברור שבו הנקרא