קטז, ב

ירידה וצמצום גדול הוא לגביו כמו עד"מ מחשבה אחת באדם למטה וכמ"ש במ"א בענין מ"ש בכתבי האריז"ל עצמו על ענין מה ששיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל כו' וכמ"ש במ"א שיש ב' מיני טהירו כנ"ל וד"ל) אבל לאחר ההשתלשלות דקו כו' תלוי במעשה התחתוני' בהעלאת מ"נ לעורר לעצמו' רצונו הפשוט שיחדש רצונו במחשבה כללית זו ותתחדש מחדש בבחי' כלל ופרט שבה כו' וזהו שאנו אומרים מחדש בכל יום מע"ב שבכל יום ויום ע"י העלאת מ"נ מלמטה דוקא מתחדש מבעל הרצון הפשוט הארה חדשה בבחי' רצון פשוט במחשבה אחת הכללי וזהו מחדש מע"ב במקורם הראשון הכללי שנק' בראשית בכלל ובפרט עד פרטי המאמרות שבדבור כו' וכן בכל שבת ושבת שהוא בחי' שבת בראשית כי בו שבת וינפש מעורר חידוש כללי לכל ו' ימי המעשה כו' וד"ל. ובכל זה יובן מ"ש את ה' האמרת כו' האמרת זה הוא פועל יוצא כנ"ל שפועל אצלו בהתעוררות שיתעורר לבחי' אמירה זו תחלה במחשבה שנק' מאמר סתום כנ"ל ואח"כ ממילא בא בדיבור שנק' מאמר פתוח כנ"ל אך הנה פי' האמרת הוא ל' כולל בחי' אמירה כללית כמו עד"מ שמעוררים לאדם שיבא לכלל האמירה לא דרך פרט כו' כך עד"מ בחי' מחשבה א' הכללי הנ"ל שנק' מאמר סתום בכללו' הכל הרי העיקר הוא לעורר הרצון הפשוט באמירה כללית זו וממילא יבואו מאמרים הפרטי' מן ההעלם לגילוי כנ"ל ע"כ אמר את ה' האמרת בחי' אמירה ומחשבה כללי' הנ"ל והאמרת פועל יוצא לפעול אמירה זו ע"י חידוש הרצון הפשוט דוקא כי צמצום גדול הוא לחשוב רק מחשבה אחת כו' כנ"ל ומי הוא המעורר הנה אמר האמרת שאתה האמרת מלמטה למעלה בבחינת העלאת מ"נ של נשמות הצדיקים בתורה ומע"ט (וגם בתחלה נמלך בהן כנ"ל):

(לג) וזהו ענין פ' ק"ש שהוא עיקר בחי' העלאת מ"נ מלמטה לעורר רצון העצמות מחדש במחשבה אחת הנ"ל. ולהבין האיך יש ביכולת כנ"י למטה בבחי' העלאת מ"נ שלהם בק"ש לעורר לבחי'