קטו, ג

דאבי"ע עד שנתלבש בסוף עולם העשיה ג"כ יש בו עדיין כוחו ושרשו שבעצמות המאציל להיות על ידו דוקא בחי' יחוד קוב"ה ושכינתיה שהוא בחי' יחוד ה' אלקים כו' ולזה אמר שמע ישראל דוקא דבדידי' תליא מילתא דוקא מטעם הנ"ל (וכידוע דשרש כל הנשמות מבחי' ל' כלים דז"א שנעשי' נר"נ בבי"ע כו' ועיקר שרשם בז"א עצמו ע"כ הן מספר ת"ר אלף לנגד ו"ק דז"א כו' והרי אמר דבאצי' איהו וכו' וד"ל):

(לא) והנה להבין כל זה בתוס' ביאור יש להקדים הקדמה אחת והוא בענין מ"ש את הוי"ה האמרת היום כו' פי' האמרת לשון מפעיל שהפעיל את האמירה אצלו שיאמר כידוע והיינו על ידי התעוררות בהעלאת מ"ן כידוע. וביאור הדברים הנה ידוע בענין י' מאמרות שיש בהן ב' מדריגות מאמר פתוח ומאמר סתום מאמר פתוח הוא בחי' הדיבור דעשרה מאמרות שבא לידי גילוי מאין ליש כמו מאמר יהי אור וכה"ג ומאמר סתום הוא בחי' המחשבה של אותו המאמר שהוא נשאר בבחי' ההעל' במחשב' עד"מ שיש לכל דיבור בפ"ע בחי' המחשבה שלו בהעל' תחלה כו'. אך הנה יש בחי' מחשבה הנק' מחשבה אחת ובחי' מחשבה אחת שכוללת כל המחשבו' פרטיות בצירופי' רבים ושונים ונק' מחשבה כללית והיא פשוטה בלתי מורכבת מציור אותיות עדיין בדרך פרט רק דרך כלל עדיין שכולל כללו' הענין בסקירה א' וע"כ נק' מחשבה אחת לבד ואח"כ נתגלו ריבוי מחשבות פרטי' מהעלם מחשבה זו הכללית שכוללם יחד וכמו עד"מ מי שעולה במחשבתו ורצונו שיהיה לו בנין נאה ה"ז בחי' מחשבה כללית עדיין בלי התחלקות אותיות מחשבות פרטי' איך ובאיזה אופן יהיה פרטיות מעשה הבנין אבל ממחשבה אחת זו כוללות בסקירה אחת כל ריבוי המחשבות פרטיות שאח"כ באופני' שונים ואין לך כל פרט ופרט שבמחשבות הללו שלא היה נכלל במחשבה כללית זו כידוע דהפרט אינו דבר נבדל מן הכלל כי הכלל כוללם יחד רק שהפרט יוצא מן הכלל מן ההעלם לגילוי לבד וגם לאחר יציאתו לגילוי אינו בחי' נבדל מן הכלל כי עיקר