קטו, ב

בענין פ' ק"ש שאמר משה לישראל אחר שראה שלא פעל בקשתו שזהו כדי שיפעלו בחי' המשכת מ"ד מלמעלה למטה בתמידות כענין תורתו אומנתו הנ"ל ע"י בחי' העלאת מ"ן דק"ש בתחלה כנ"ל והענין הוא להיות כי בק"ש אומר שמע ישראל דוקא ומהו אומר לישראל זה ה' אלקינו ה' אחד שזהו בחי' יחוד הוי"ה אלקים יחוד קוב"ה ושכינתיה דכר ונוקבא צלם ודמות הנ"ל ולפי שבבחי' ישראל זה תלוי היחוד הזה להיות בחי' שר אל כנ"ל ע"כ אומר שמע ישראל דוקא כו' והגם שע"פ הפשוט ישראל זה הוא לכללות נ"י שנקרא בשם ישראל כידוע הנה גם זה אמת להיות שכל ניצוץ האלקי שבכל אחד מישראל הוא הנקרא ישר אל שר אל והוא בדוגמת בחי' ישראל דלעילא המשתרר על ה' אלקים כנ"ל ואין זה דבר פלא לכאורה איך ידמה ניצוץ האלקי שבא בכלי חומר הגוף גשמי לבחי' ישראל העליון הנ"ל שהוא למעלה מכל ההשתלשלות דאבי"ע כנ"ל הענין הוא שישראל זה דלתתא שרשו בישראל דלעילא ממש דהיינו בבחי' עצמות אור א"ס שלפני הצמצום והחקיקה דגליף גליפו כו' וראיה לדבר זה הוא ממה שאנו מוצאים בדברי רז"ל ישראל עלה במחשבה פי' נשמות ישראל ששרשם עלה בבחי' מחשבה העליונה הפשוטה שהוא בחי' עצמות אא"ס הפשוט שנקרא מחשבה אחת דוקא משא"כ בחי' ציור אותיות דגליף גליפו בטהירו עילאה לא נקרא מחשבה אחת כו' וד"ל. ועוד ראיה לדבר זה ממה שאמרו רז"ל במדרש במי נמלך הקב"ה בנשמותיהן של צדיקים כו' פי' במי נמלך עצמות אור א"ס הפשוט בתכלית במחשבתו העצמי הפשוט אם להיות לו רצון בהשתלשלות דקו וחוט כו' בנשמות הצדיקים כו' הרי לפי זה בהכרח שכבר היה נשמות הצדיקים כלולים בעצמות אור א"ס במחשבתו הפשוטה טרם שעלה ברצונו להאציל כו' והיינו בבחי' מחשבה אחת הנ"ל שנקרא שר אל שמשתרר על בחי' צלם ודמות בחי' הוי"ה ואלקים שבעצמות טהירו עילאה כו' ולכך גם למטה בירידת אור הניצוץ אלקי ממחשבה העליונה ממדריגה למדריגה ע"י ריבוי ההשתלשלות