קיד, ג

כו' אך הענין יובן דרך קצרה להיות שעיקר סיבת התוקף והעוז והגבורה של יעקב שנק' ישראל לא הי' רק מפני שהו' בבחי' קו האמצעי בריח התיכון שמבריח מן הקצה לקצה דהיינו לבחי' עצמות אא"ס קודם שבא לבחי' ג' קוין כו' כידוע ובחי' המל' הוא בבחי' קו האמצעי דז"א דתי"ם כידוע ע"כ נאמר ותוכל רק בכף יריכו שהן בחי' נו"ה שבקו הימין וקו השמאל הוא שיכול לו וגם זאת בבחי' נו"ה דבי"ע ולא באצילות משום דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' וד"ל והטעם שבבחי' נו"ה דוקא ולא בבחי' חו"ג וחו"ב כו' שאינן ג"כ בקו האמצעי אלא בב' הקוין ימין ושמאל כידוע דחח"ן ימין ובג"ה משמאל כו' הנה יש להקדים לזה ענין א' והוא בהיות ידוע בזהר וע"ח דבחי' נו"ה נקרא בדי ערבות שאין בהם לא טעם ולא ריח כו'. וביאור הדברים הנה ידוע שבחי' המוחין העליונים נקרא טעם כו' כמו השכל שנקרא טעם למדה והוא בחי' האור והחיות של המדה ממש שלפי ערך אור השכל והטעם למדה כך הוא בחי' עצם חיותה ובהסתלק האור של השכל המלובש בה אין למדה זו אור וחיות כלל וכלל וכמו אהבה התלויה בדבר מה אם בטל הדבר והטעם שמחמתו נולדה האהבה בטלה האהבה לגמרי וזהו בחי' מוחין דחו"ב שמלובשים בחג"ת להחיותם תמיד וכמ"ש במ"א בענין לפי שכלו יהולל איש כו' שהמדות מתאחדים עם השכל ממש כו' אבל בחי' נו"ה הנה מדת הנצחון אין בו מבחי' הארת המוחין והטעם שבחסד ואע"פ שהולך בהשתלשלות מחכמה לחסד ומחסד לנצח בקו הימין כידוע מ"מ החסד עם החכמה מתאחד ממש אבל הנצחון נפרד מן מדת החסד שהרי אנו רואים שמדת הניצוח אינו רק בחי' הסכם בעלמא לעשות החסד בלא טעם ואור וחיות כלל רק מצד הנצוח וההסכם לבד וע"כ אנו רואים שהיריכים נבדלים מעיקר המדות חג"ת שבלב והוא מפני הפסקת אור המוחין שבחג"ת שבלב שנפסק אורם ונשאר רק בחי' רשימו בעלמא בנו"ה כו' וכמ"ש במ"א באריכות:

(כט) וזהו מ"ש בזוהר שנו"ה נקרא בדי ערבות שאין בהם טעם