קיא, ג

שנקרא שכינה עילאה והוא בחי' צלם אלקים כנ"ל וגם בדמות אלקים כנ"ל ונמצא שהוא בבחי' דמות דדמות מראה כבוד הוי"ה כו' וד"ל וזהו שבחי' מט"ט וסנד"ל נקר' אנשים שמקבלים מבחינת אלקים דאצילות בחי' המל' בכלל ונקראו לגבי בחי' אלקים זה בשם נעל וסנדל כידוע דמט"ט דבריאה הוא בחי' נע"ל דשכינה כמ"ש של נעלך כו' וכן מ"ש מה יפו פעמיך בנעלים כו' ובחי' מט"ט דיצירה הוא בחי' סנד"ל זה של עור וזה של עץ אבל שניהם ציורן רק כפי אופן ציור הרגל לבד לא יוסיף ולא יגרע כו' עד"מ נעל וסנדל גשמי ציורם עשוי כפי ציור הרגל וכפי מדתו באורך ורוחב ועומק ואם לאו או יפול מן הרגל או לא יהיה לרגל לבחי' לבוש כו' ועצם הנעל והסנדל הוא של עור ועץ בחי' דבר נבדל ונפרד לגמרי מן העצמות של הרגל ואינם נחשבים כלל מגופו ומהותו של רגל שכאשר יחתוך בנעל לא ירגיש הרגל כו' רק שמלבישים את הרגל ומסתירים ומעלימים אותו כו' כך עד"מ הארת אור האצי' שבבריאה גם שהוא בבחי' היותר אחרונה שבו שהוא רק בחי' ל' כלים דזו"נ בחי' אור הנמשך מאותיות דאלקים למטה שזהו מבחי' נה"י כו' אבל עדיין נחשב מגופו ומהותו של נה"י דנוקבא שזהו בחי' אלקים כו' משא"כ כאשר בא ונחקק ונתקבל בבריאה שהוא בחי' נפרד ונבדל יש מאין כו' ה"ז כמו הרגל שנתלבש בנעל וסנדל כו' כך ו"ק דבריאה ויצירה מט"ט וסנד"ל נקרא נעל וסנדל להעלים ולהסתיר עצם אור האלקי כו' ונקרא רק דמות דדמות כבוד הוי"ה שהוא בחי' דמות דצלם אלקים דאצי' כנ"ל וז"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם בחי' דמות של בחי' מראה וצלם אדם שהיא השכינה בחי' אלקים כו' כנ"ל וד"ל. ועכ"ז גם בחי' הלבושים האלה דנעל וסנדל הרי הן נעשים בבחי' צלם ודמות דאדם דאצי' שנקרא אדם דעשיה דאצי' כו' ואדם דעשי' דאצי' שהוא בחי' ז"א דאצי' הוא בדוגמא לצלם ודמות דאדם דיצירה דאצי' שהוא בחי' א"א וע"י כו' שע"ז אמר נעשה אדם בצלמנו כו' וכן אדם דיצירה שהוא בחי' א"א וע"י כו' הוא בצלם ודמות דא"ק שנקרא