קיא, ב
החקיקה בדבר זולתו היא בחי' הדמות של עצם ציורן כו'. ועפ"י משל זה יובן ג"כ בבחי' חקיקת האותיות שבאדם דאצילות שהוא בחי' ז"א דאצילות שבחי' צלם שלהן הוא בחי' עצם ציורן ונקרא צלם אלקים כנ"ל שהוא בחי' עצם הצורה דאלקים שבז"א בעודנו למעלה רק שיש בכחו להביא השפע למטה ע"י חקיקתן בדבר נבדל כנ"ל והוא בחי' למ"ד כלים דז"א כמו שהן למעל' עדין כו' אבל בחי' דמות שלהן היינו כאשר נחקק מאותיות דאלקים שבז"א בדבר נבדל שהוא בבחי' הבריאה שנבדל מן האצילות על ידי המסך שנפסק שם הארת הקו ונקרא הארה דהארה כנ"ל ונמצא שגם דב' מדריגות הללו דצלם ודמות דז"א דאצילות שנקרא חיוהי וגרמוהי חד בבחינת א"ס עדיין כנ"ל באריכות ואשר כבר נחקק בבריאה מאותיות דאלקים דז"א הוא בבחי' בריאה נבדלת כו' מ"מ שייך לומר שבחי' אדם דבריאה זה שנקרא מט"ט וסנד"ל בצלם אלקים דז"א נברא דהיינו כמו שצורתן דאותיות אלקים דז"א הן בעצם וכן בדמותן נעשה אדם שהוא כאשר באו פעולת חקיקתן למטה וכמ"ש בדמות אלקים עשה אותו כנ"ל וא"כ הרי גם על בחי' אדם זה דבריאה יש מאין כו' אמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שהוא בחי' צלם ודמות דז"א אדם דאצי' בכלל וכן מ"ש ויברא אלקים את האדם בצלמו שהוא צלם דהוי"ה דאורות דז"א ובצלם אלקים בחי' הכלים דז"א כמו שהן בעצם ובדמותן כשבאין למטה כו' קאי הכל על בחי' מט"ט דבריאה ג"כ שהרי נאמר הנני שולח מלאכי כו' כי שמי בקרבו ששמו כשם רבו שהוא גם בבחי' דמות נדמה לבחי' דמות דז"א וכמ"ש כדמותנו לפי שיכול להיות שיהיה דומה בצלם ולא בדמות או בדמות ולא בצלם כנ"ל וד"ל. והנה ידוע דבחי' זו"נ כמו שהן בבחי' האצי' הן בחי' ב' שמות דהוי"ה ואלקים ובחי' הוי"ה הוא בחי' צלם שהוא בדכורא ובחי' אלקים דז"א הוא בחי' נוקבא בחי' דמות שהוא בנוקבא כנ"ל ונק' מראה דמות כבוד הוי"ה כו' ומ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם היינו בחי' ז"א דבריאה שהוא דמות כמראה אדם דאצילות דומה כצורה וכמראה עצמו דאלקים דז"א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.