קיא, א

בצלם אלקי' דאותו בחי' אלקי' עצמו שבראו בצלמו דאלקי' שהוא בחי' הוי' כו' בצלם אלקי' ג"כ ברא אותו שהוא בחי' צורה של אלקים כשבאין ונמשכים למטה ואף ע"פ שנוקבא בחי' דמות היינו ע"ש פעולתו שזהו כאשר נמשך הפעולה למטה אבל בעודנו למעלה רק שבכחו מוכן להשפיע למטה נק' צלם אלקים כלומר בחי' צורתו העצמית גם שנק' דמות לגבי בחי' הוי' שאינו בא למטה לעולם כו' וד"ל. וז"ש בצלם אלקים ברא אותו בבחי' בריאה כשהוא במקורו באלקי' עצמו משא"כ כשנמשך למטה ע"ז א' בדמות אלקים עשה אותו ולא ברא כו' וד"ל. והנה באמת מ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וכן מ"ש ויברא אלקי' את האדם בצלמו בצל' אלקי' כו' קאי גם על בחי' אדם דבריאה גם שהוא בא בבחי' בריאה יש מאין ונק' בחי' דמות ממש בדבר נבדל שזהו מ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם כנ"ל באריכות מ"מ הרי בפי' אמר ויברא אלקים את האדם שהוא בחי' אדם דבריא' ממש בצלמו בצלם אלקים דהיינו בבחי' צלם דאדם שהוא ז"א דאצילו' (גם שנק' אדם דעשי' לגבי העצמות כו') וכן מ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו קאי ג"כ על בחי' אדם דבריאה ויצירה שהן בחי' מט"ט וסנד"ל שנק' אנשים כמ"ש כי שרית עם אלקים ועם אנשי' כו' והענין הוא לפי שגם בבחי' דמות הבא בדבר נבדל מן העצמות ממש כמשל האותיות שבחות' שחקוקי' בשעוה וכה"ג שנק' אתוון אתגליפו כנ"ל הנה גם בהן יש בחי' צלם ודמות בחי' צלם הוא בחי' צורתם העצמי כאשר הן חקוקי' בשעוה אף ע"פ שנחקקו מצורת החותם כו' ובחי' דמות הוא אשר מצורתן העצמי נחקק עוד בדבר נבדל הימנו וכן בדבר הנבדל הימנו שנחקק בו האותיות שבשעוה יש בו ב' מדריגות הללו דצלם ודמות לגבי הדבר הנחקק הימנו שהוא בחי' אור וכלי כנ"ל וד"ל וא"כ כמו שבקבלת הדבר הנבדל מן השעוה שייך לומר שנחקק בבחי' צלם ודמות שבאותיו' החקוקי' בשעוה כך ממש שייך לומר באותיו' שבשעוה שנחקקו בצלם ודמות שבאותיות החות' אע"פ שגם השעוה דבר נבדל מן החותם וענין ב' מדריגות דצלם ודמות מבואר למעלה שעצמו' החקיקה נקרא צלם ומה שפועלין פעולת