קי, ד

יכול להיות שלא יהיה הנברא רק בצלמו דהיינו כפי צורה העצמיות שהוא בבחי' העצ' של האור והחיות אבל לא כדמותו בבחי' הכלי המגביל בבחי' ההשפעה למטה שאינו כדמותו אלא בדמות ואופן אחר כמשל תלמיד שמקבל מרבו לעצמו ממש כמו שהשפע אצל רבו אבל בהשפעת התלמיד למקבל משנה מאופן קבלתו כו' או כמו אותיות שבחותם שאינם נחקקים כצורתם בדבר זולתו אלא בסדר משונה מימין לשמאל או בחילוף אותיות כו' וד"ל. (או להיפוך שיוכל להיות בדמותו ולא בצלמו לפי שלפעמי' אין הדמות מכוון כפי הצלם לפי שלא יוכל לבא כל בחי' הדקות שבצורה העצמית באותיות שבאין בדמות כו' כמו התלמיד שלא יוכל להבין פנימיות השכל שקיבל מרבו רק חיצוניות האותיות לבד דברים כהוייתן אבל אינן מכווני' כלל אצלו כפי אמיתית אור השכל לפי שלא קיבל הצורה רק החומר ולא כפי אופן הצורה וראיה לזה ממה דלא קאי' אינש אדעתיה דרביה כו' וכמ"ש במ"א וד"ל):

וזה שאמר בצלמנו כדמותנו בשניה' לא יוסיף ולא יגרע שיהיה בצלמנו מבחי' צורה העצמי בבחי' הויה שבאדם זה וגם בבחי' אלקי' שהוא בחי' הכלי המגביל להביא למטה יהיה כדמותנו שהוא מכוון אל בחי' הצלם משום דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' (ומ"ש בצלמנו בצלמנו ממש כדמותנו בכף הדמיון לבד משום דמצד בחי' העצמיות דצלם הכל שוין מטעם הנ"ל אבל בבחי' הכלי שהוא בחי' הפעולה וההמשכה מעילה לעלול אינו רק שידמה לעילתו שישפיע ע"פ אותו האופן ג"כ אבל א"א לומר שישפיע בחי' אותה ההשפעה עצמה מאחר שהוא למטה הימנו כו' וד"ל):

(כד) אבל מעתה יש להבין מ"ש בצלם אלקי' הל"ל בדמות אלקים כנ"ל אך הענין הוא דאלקי' נק' דמות לגבי הוי' ע"ש פעולתו לבד אבל מצד עצמו הרי הוא בבחי' צלם וצורה עצמית כמו בחי' הוי' עצמו כנ"ל וז"ש ויברא אלקי' בחי' אותיות דגליף גליפו כו' את האדם דבריאה בחי' א"ק כו' בצלמו בצלמו העצמי' בחי' הויה שבאותיו' דעצמות אא"ס כנ"ל ואח"כ אמר