קח, ג

שבאצי' והן ג' מיני אדם ז"א דאצילות נק' אדם דעשי' ובחי' ע"י וא"א נק' אדם דיצירה ובחי' א"ק נק' אדם דבריאה ועליו נאמר לכבודי בראתיו יצרתיו כו' וזהו דרך כללות כל ההשתלשלות מעצמות אא"ס הפשוט בתכלית כידוע ובחי' אצילות שבאצי' הוא בחי' עצמות אא"ס בכלל כידוע אך הנה לכאורה גם באורות הנאצלי' מעצמות אא"ס ב"ה ענין חילוקי מדריגות הללו דבי"ע הן ע"ד הנ"ל במחשבה דו"מ שהוא בבחי' צלם ודמות ודמות לדמות כו' אבל באמת אינו כן שהרי נאמר ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש כו' ומה דמות תערכו לו כו' ומ"ש מראה דמות כבוד י"י וכן ועל הכסא דמות כמראה אדם כו' הכל קאי בבחי' הארת אור האצילו' שבבריא' שכבר נתצמצ' האור העצמי ע"י הפסק מסך כידוע אבל גם בבחי' למ"ד כלים דז"א שנעשים נר"ן לבי"ע אין בהם עצמן בחי' דמות אלא בחי' צלם רק מה שנחקק מהן בי"ס דבריאה הוא שנק' בחי' דמות כבוד הוי' דאצילות כנ"ל. (ומ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו דקאי גם על בחי' אדם דעשי' שבאצי' שנעשה בעשי' דאצי' וביצי' דאצי' שנק' דמותנו ובצלמנו בחי' בריאה שבאצי' כו' אין זה כמו אדם דעשיה ממש שהרי גם בחי' עשי' שבאצי' בחי' אצי' יחשב וכל בחי' אצי' גם בחי' האחרונה שבו הרי אמרו דאיהו וחיוהי חד כו' וכמשי"ת בעז"ה) וז"ש אך בצלם יתהלך איש אך זה מיעוטא הוא לומר רק בצלם ולא בבחי' דמות והוא מדבר בבחי' איש העליון בחי' ז"א דאצי' כמ"ש ה' איש מלחמה שאין הילוכו ממדריגה למדריגה רק בבחי' צלם והוא בחי' צלם דאבא כידוע ומבואר בע"ח דבחי' מוחין דאו"א שנמשכים בז"א אינו רק ע"י בחי' צלם והוא בחי' אות צ' דצלם ול' דצלם ומ' דצלם כו' וכך הוא בכל השתלשלו' הפרצופי' שבעולם הנאצלי' כל ההמשכות וההשפעות מזה לזה הכל הוא בבחי' צלם שהוא מבחינת האותיות העצמי' שבעליון שנעשה בחי' מקור ומוחין לתחתון אבל לא מבחי' דמות כו' עד שגם בחי' ומדריגה היותר תחתון שבאצי' שהן בחי' למ"ד כלים דז"א ג"כ בבחי' צלם רק מה שנחקקי' בי"ס דבריאה באו שם