קח, ב
ממש בבחי' צורה העצמי' שהוא בבחי' צלמו דז"א דאצי' והיינו כמרא' אדם דאצי' כו' ועכ"ז הוא למטה בבריאה רק בבחי' דמות כמראה אדם כמו ערך בחי' דמות לגבי צלם בחי' רשימו לבד כנ"ל וכמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו בב' מדריגות צלם ודמות וקאי על אדם דבריאה וכך יתפרש פסוק זה על אדם דיצירה ואדם דעשיה שאדם דיצי' נעשה בבחי' צלם ודמות דאדם דבריאה ואדם דעשיה נעשה בצלם ודמות דאדם דיצי' כו' וד"ל. (ויש הפרש בין דמות כמראה אדם שזהו בחי' דמות לבחי' מראה אדם בחי' צורה העצמי שנק' צלם ומ"ש מראה דמות כבוד ה' שהדמות ג"כ אינו בא רק בבחי' מראה כמו צורת אדם הנראה במראה שאין שם גם בחי' חקיקות דמות בעצם רק מראה דמות לבד כנ"ל אלא זהו בחי' התראות והתגלות בחי' ז"א דבריאה שנק' דמות כמראה אדם שהוא נק' ג"כ בחי' דמות של כבוד הוי' בחי' ז"א דאצילות כנ"ל במ"ש בצלמו כו' אל הנביאים במראה הנבואה שנק' מראה דמות כבוד י"י כו' והוא בבחי' ז"א דיצירה שנק' דמות לדמות וזהו מראה דמות כבוד י"י וכמ"ש (הן) במראה אליו אתוודע כו' משא"כ משה ראה בבחי' ראיית צלם צורה העצמי פא"פ אדבר בו כנ"ל שהוא בבחינת ז"א דאצילות עצמו ולא בדמות שלו שבבריאה כו' וזהו שאמרו רז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה בבחי' מל' שבוקע המסך מאצילות לבריאה בבחי' הארה דהארה וזהו כמו ישעיה שנבואתו בבריאה ששם השרפים נקרא בן כרך וכ"ה כף הדמיון בחי' דמות ויחזקאל ביצי' מראה דמות כו' אבל משה בזה לנוכח כו' אבל יש יתרון מעלה במראה במה שנראה בו כמו ראיה בצורה העצמי' כנ"ל ע"כ אמר (הן) במראה אליו אתוודע ממש משא"כ בחי' מראה דמות בחי' דמות לדמות כו' וד"ל) :
(יט) והנה ידוע שכמו שיש ג' מדריגות דבריאה יצירה עשיה בעולמות הנפרדי' יש מאין בחי' מחשבה דיבור ומעשה כו' כנ"ל כך יש ג' מדריגות הללו בעולם הנאצלים דאיהו וחיוהי חד כו' בחי' בריאה שבאצילות ויצי' שבאצי' ועשיה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.