קה, ב

שיהיה לעתיד דכתיב ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' וכתיב ובאו במערות צורים כו' מפני פחד ה' כו' הרי יהיה בחי' ביטול האמיתי דבחי' מה דמשה הנ"ל שזהו בחי' תורתו אומנתו הנ"ל גם בכל בשר שהם כללו' ההמון של כל הברואים וכמ"ש וראו כל בשר כו' ובאו במערות כו' לפי שיהיה לעתיד בחי' התגלות גמור בבחי' א"פ מה שעכשיו מדריגת בחי' מ"ה דמשה בהעלם בבחי' מקיף לבד ע"כ כל בשר יהיה בו בחי' ביטול האמיתי הזה ממילא ומאליו שלא ע"י יגיעה והכנה בבחי' ביטול היש כלל וכמ"ש ובאו במערות צורים כו' מפני פחד ה' כו'. וזהו שאמר לו עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה כו' שהוא בחי' ראיה כללית לכלול לכל ד' קצוות א"י כאחד ולא בדרך פרט בכל חלקי הארץ כו' וד"ל (ובמ"א מבואר שראיה זו בלתי מוגבלת בראש וסוף כו' והוא בבחי' עצם כח הראיה קודם שבא בגבול והיינו ג"כ ענין בחי' מקיף כו' אבל מ"מ מוגבל בד' קצוות ימה וצפונה כו' כי המקיף ג"כ מגביל מסביב כהגבלת חומת העיר כו' וד"ל):

(יב) וזהו ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר. פי' בעת ההוא בהיות ידוע שבחי' המל' נקרא עת וכמ"ש בזהר ע"פ ואל יבא בכל עת אל הקודש וכ"ח עתים הן כ"ח אתוון דשם אדנ"י כו' לפי שבחי' המל' הוא שרש הזמן מלך מלך ימלוך כו' עבר הוה ועתיד להיות שהתהוו' העולמו' מאין ליש מבחי' המל' הוא בא בג' מדריגו' עולם שנה נפש שהוא בחי' זמן ומקום וכידוע בע"ח בענין מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורו' מפני ששרש הזמן הוא בבחי' נוקב' כו' וכן בזהר ע"פ עשה ירח למועדים כו' בחושבנא תליא כמ"ש עיניך ברכות בחשבון כו' וכידוע וזהו בעת ההוא שהוא בחי' המל' ומה שקורין ההיא בחיר"ק תחת הה"א שהוא לשון נקבה ובכתב נכתב ההוא בוי"ו ל' זכר ומאחר שהעת הוא בבחי' זמן דמל' בחי' נוק' דוקא למה נכתב בוי"ו ההוא הל"ל ההיא ביו"ד ל' נוק' הענין הוא כידוע בשרש ענין הקרי והכתיב שהוא בבחי' דכר ונוקב' ע"ד שאמרו לא כשהוא נכתב הוא נקרא נכתב