קג, ד

נמשך ג' מדריגות הללו לכנסת ישראל שהוא בחי' המל' בתמידו' לפי שההשפע' וההמשכ' מג' ראשונות כח"ב כו' אין לזה הפסק וביטול לעולם וע"ז נאמר כי לא אדם הוא להנחם להיותו בחי' עצמו' הרצון כו' וכמ"ש במ"א וג' מדרגות הללו דכח"ב רצה משה להאירם במל' ע"י שיעבור ויראה בעיניו לא"י בכל חלקיה והוא כמ"ש באידר' זוטא דבאסתכלות' דא"א בז"א ממשיך שע"ה נהורין כו' כמ"ש יאר ה' פניו כו' וכמשל הארת פני רבו לתלמיד ברגל דכתיב ביה ראי' דוקא כנ"ל ועי"ז היה נמשך מבחי' חכמה עילאה דאורייתא בחכמה תתאה דמל' כנ"י בקביעות לדורות להיות יורד מעצמו בלי העלאת מ"ן כלל כענין תורתו אומנתו הנ"ל ואז לא יחרב בהמ"ק לעולם והיה להם קיום נצחי כנ"ל וד"ל:

וזהו שאמר אעברה נא ואראה את הארץ הטובה הזאת אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ויש להבין מה שבתחלה א' הארץ הטובה לשון נוק' ואח"כ אמר ההר הטוב הזה ל' דכר וגם מהו והלבנון וגם מה שייך זה לתחלת דבריו כמ"ש אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה כו'. אך הנה ידוע שא"י נקר' ארץ כנען בתחלה והוא בחי' שם ב"ן קודם הבירור דז' מלכים דתוהו שהן ז' אומות הכנעני כו' ואחר הבירור נק' א"י והוא לאחר הבירור ע"י שם מ"ה דישראל כי שרית עם אלקים בחי' ב"ן כידוע ועוד עלי' שלישי' למל' שהוא שם ב"ן בבחי' הכתר שלמעלה מחכמה דמ"ה דז"א ואז נק' ארץ הטובה בבחי' נוק' דע"י והיינו שאמר אעברה נא ואראה את הארץ הטובה כי שרש משה בבחי' פנימי' יסוד דע"י שנק' טוב כמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא כו' כנ"ל ובראיה זו היה פועל בה המשכה תמידית מבחי' כתר חכמה בינה דא"א מבחי' הפנימי' שאינו מלובש בנאצלי' כידוע בענין המתנשא מימות עולם חג"ת דא"א כו' וזהו שבתחלת דבריו אמר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה שזה רק בחי' חו"ג דא"א כידוע בענין יד הגדולה