קג, ג

פנימיות יסוד אבא שהוא בחי' פנימית יסוד ע"י שנק' טוב כו' ולהיות כי ראה משה שא"א לו לפעול רצון ה' שיכנס לא"י וינחיל הוא לכנ"י את הארץ שהיה עי"ז בחי' המשכה מעצמו' שם הוי' תמיד בלי העלא' מ"נ כלל כנ"ל בקש משה בקשה קטנה שעכ"פ יראה את הארץ בעיניו ובראייתו בעיניו כל חלקי הארץ הטובה ע"י ראייתו זאת הי' ביכולתו ג"כ להמשיך מאור העצמות דהוי' בכנ"י לדורו' שיהי' נמשך מצד עצמו' ויורד למטה בלי אתדל"ת כלל ואע"פ שבודאי יותר טוב היה כשהיה הוא בעצמו מכניסם ומנחילם את הארץ אבל בראייתו בעיניו ג"כ היה מספיק לענין מדרגה זו. ודוגמא לדבר הזה יובן מענין מצות הראי' בג' רגלים דכתיב יראה כל זכורך את פני ה' כו' וכשם שבא לראות כו' משום דיש יתרון מעלה גדולה בראיה והסתכלו' עינים של המשפיע במקבל לפעמים יותר מגופו של יחוד שלהם שהרי ע"י הראיה נמשך לב המקבל אליו ביותר לפי שמשפיע בו בראיה והסתכלות זו אור גדול ביותר משהיה משפיע לו ביחוד ממש ודוגמא וראיה לדבר מענין הקבלת פני רבו ברגל שזהו יותר תועלת למקבל מגופו של ההשפעה שמקבל מרבו כל השנה מפני שבראיה שרואה פני רבו הוא מקבל מבחי' הכתר כו' כמ"ש במ"א באריכות וכמ"ש בע"ח בענין בת היענה והראה כו' וכמ"ש עיניך יונים וכמ"ש במ"א באריכות וד"ל וכך יובן במשה שהי' בחי' משפיע בכנ"י ושרשו בבחי' פנימיות ומקור החכמה עילאה דאצי' שהיא בבחי' פנימית הכת' כו' כנ"ל ועל ידי שהיה רואה כל ארץ ישראל שהוא בחי' המל' שנקרא ארץ הטובה בכל חלקיה היה משפיע בה בזה יותר מגופו של יחוד בכניסתו וביאתו בארץ כמו אור הלבנה שמאיר בה אור השמש בכל חלקי' ופני משה כפני חמה כנ"ל ולא היה עי"ז שום שינוי והפסק לעולם כמו שהשמש מאיר בלבנה בכל חלקי' בלתי שינוי כלל כנ"ל וד"ל. ושרש הדברים הוא מפני ששרש משה בפנימי' ע"י המאיר בחכמה ובינה והוא בחי' כתר חכמה בינה דאצי' סגול העליון כמ"ש והייתם לי סגולה ישראל עם סגולתו כו' ורצה משה שיהיה