קג, ב

אומנתו פרנסתו לברר בירורים דנוגה כמו רב יהודא דכולא תנויי בנזיקין הוה כמ"ש במ"א. וזהו רק בבחי' המשכה מלמעלה למטה בחי' גלוי רצון ה' וחכמתו למטה בדברי' תחתוני' דנוגה לבררם זה כשר כו' ובזה נכלל בחי' הבירור דשם ב"ן שבתפלה בהכנה והעלאת מ"ן כביטול מנה במאתים כו' וכמ"ש למעלה דגלוי אור המשפיע מצד עצמו למעלה גם מבחי' בטול היש לאין אלא הוא בחי' האין האמיתי עצמו כו' וכמ"ש במ"א בענין מאלמים אלומים כו' קמה אלומתי כו' וד"ל. ולזה היה רבי יהודא הנשיא מעביר ידיו ע"ג עיניו בפסוק ראשון דק"ש כי היה תורתו אומנתו כו' וכן רב יהודא מצלי לשלשים יום ורבי חייא אמר מיומא לא איכוונית בתפלה כו' ועד"ז היה שכינה מדברת מתוך גרונו של משה בדברו בד"ת שהשכינה בחי' המל' תושבע"פ קרינן לה היה כטפל בבחי' בטול לגבי שם הוי' שרש נשמת משה כנ"ל וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו'. וזהו שאמר משה אעברה נא כו' כי הנה מבואר למעלה שכל עיקר כוונת משה בבקשתו היה רק שיהיה בחי' גלוי אור שם הוי' דאצי' לבי"ע מלמעלה תמיד מצד עצמו ממילא ומאליו ולא יצטרך לבוא ע"י העלאת מ"ן כלל בכדי שלא יהיה שנוי והפסק לעולם כנ"ל ולזה רצה משה שיהיה מדריגת ישראל במצות ת"ת עיקר להיות בבחי' תורתו אומנתו רק בבחי' ההמשכה מלמעלה למטה שהוא בחי' עצמות הרצון וחכמה שבתורה שא"צ להכנת המקבלים בהעלאת מ"ן דתפלה ולא יצטרכו לתפלה בהעלאת מ"ן כלל כדי שלא יהיה הפסק ושנוי כלל כענין מי שתורתו אומנתו שפטור מן התפלה כנ"ל וזהו שאמר אעברה נא ואראה פי' אעברה נא מלמעלה למטה בלבד מצד עצמות הרצון והחפץ העליון שבתורה שהיא רק בחי' ההמשכה מלמעלה למטה בלתי סיבת התעוררות ההכנה וההעלאת מ"ן מלמטה למעלה כלל מטעם הנ"ל וד"ל:

(ח) אך עדיין יש להבין מ"ש ואראה דווק' כו' אמנם הנה יש להקדים ענין א' הידוע בשרש נשמת משה דכתיב ביה ותרא אותו כי טוב הוא שזהו בבחי'