קא, א

זה אין מחכים זה ערך לגבי תוספת הארת כח עצם חכמתו מלמעלה למטה וכמו וה' נתן חכמה לשלמה או כמה יהב חכמתא לחכימין וכה"ג שהוא בבחי' א"ס כו' משא"כ תלמיד המחכים את רבו שהוא בא בשיעור ומדה וד"ל):

(ג) והנה יש עוד משל שני לענין יחוד משפיע ומקבל בהפרש בין עליות המקבל לגבי המשפיע ובין ירידת המשפיע לגבי המקבל כנ"ל והוא מענין קירוב ודיבוק השמש והירח שהירח לית לה מגרמ' כלום ומקבלת אור מאור וזיו השמש כידוע דגם שהלבנה אורה בעצם אור ספירי אבל אין בה כח המאיר להאיר למטה כלל וכלל כ"א כאשר מקבלת מאור השמש המאיר בכל חלקיה אז תאיר גם היא כידוע. והנה ידוע שהלבנה במילואה אינו אלא בחצי החדש דוק' שאז יאיר אור השמש בכל חלקי כדור הירח שכנגד השמש מפני שמתקרבת ביותר אל השמש ובתחלת החדש ובסופו שהיא מתרחקת מן השמש ולא יאיר אור השמש בכל חלקיה רק בחלק הקטן שבה אז הוא מיעוט הירח עד שאין בה אור המאיר רק כנקודה אחד לבד כידוע וזה תלוי באופן וסיבת סיבוב מהלך הלבנה למול ונגד השמש בקירוב או בריחוק לפי אופן הריחוק או הקירוב כן יהיה אופן רבוי אורה או מיעוט אורה לא יוסיף ולא יגרע אפי' כמלא נימא כידוע ונמצא שיש באור הלבנה שינויי' תמיד לפעמים בקטנות האור ולפעמים בגדלות האור כי בכל חדש וחדש מתרחקת ומתקרבת מעט מעט וכן חוזר חלילה כו' אבל במאור השמש אין בו שום שנוי כלל כי תמיד מאיר אורו בכל חלקיו בלי הפרש כלל בין זמן לזמן וגם מצידו לא יבצר להאיר בגלגל הירח בכל חלקיה בכל עת וזמן בלי שום מניעה ועיכוב כלל וכלל רק מה שהשנוי בא בירח מזמן לזמן אין זה מצד השמש רק מצד הירח מפני שהלבנה לפעמים מתקרבת ביותר כמו בחצי החדש ואין זה אלא פעם א' בחדש ואח"כ מתרחקת מעט מעט וממיל' לא יאיר אור השמש בכל חלקי כדור' רק בחלק מצומצ' לפי ערך ריחוקה כו' והטעם הוא לפי שהלבנה אין בה אור עצמי רק היא