ק, ד

אלקינו בכל קראנו אליו וכה"ג כתיב אם תדרשנו ימצא לך שלפי ערך הקריאה והדרישה והבקשה כך ערך גלוי אור ה' למטה בענייה כו' כמשל תלמיד השואל מרבו שלפי שאלתו דוקא ישיב לו ולא יותר וד"ל משא"כ גלוי אור שפע מרב לתלמיד מעצמו שלא על ידי שאלה שמגלה עצם חכמתו הרבה כמו שהיא בעצמותו אף על פי שהוא מלבישה בלבוש כלי התלמיד שיוכל גם הוא להשיג אבל אין זה רק דרך תפיסה והלבשה כאדם שלובש בלבוש כו' וכהתלבשות השכל במשל וכה"ג ולא דרך עו"ע כו' משא"כ השפע שבאה דרך עו"ע שאין זה ממהו' ועצמו' העילה המשפיע כלל רק לפי אופן שאלת המקבל לבד כנ"ל וד"ל. אך לפ"ז אינו מובן ענין תלמיד המחכים את רבו מאחר שהתשובה אינו רק לפי צמצום השאלה איך מזה יבוא תוס' התחכמות בעצם חכמת רבו כו'. דמחכים משמע שמפעיל תוס' חכמה בעצם כח חכמתו כי מחכים לשון מפעיל כידוע אבל הענין הוא דשאלת התלמיד גם שמצומצמת מאד ואין לה ערוך לגבי עצם דבר החכמה הזאת שברבו מכל מקום כשצריך לתרץ קושיתו ושאלתו בחכמה זו בהכרח שיתחדש חידוש שכל אחר מכח המשכיל ההיולי שברבו לעצמות משכילו בחכמה זו וזהו הנק' מחכים אף על פי שהתירוץ והתשובה מתצמצמת אחר כך רק לפי צימצום קטנות השאלה כנ"ל אמנם גם בחינת מחכים זה אינו רק לענין דבר החכמה הזאת הבאה בבחינת השפעה למטה בזה מחכימו התלמיד בשאלותיו כו' אבל לענין עצם החכמה הזאת כמו שהיא בעצמותה בכח עצם חכמתו אינו נקרא מחכים כלל וראיה ממה דלא קאים תלמיד אדעתיה דרביה (ומה שאמרו ומתלמידי יותר מכולן משמע דמחכים זה הוא גם בעצם כח חכמתו כמו שהוא בעצמותו ממש הוא יותר ממה שקיבל מרבותיו דלא קאים אדעתיה דרביה וגם ממה דקאים אדעתיה דרבותיו יותר קיבל מתלמידיו לפי שגורמים תוספת אור בעצם כח המשכיל ההיולי הכללי ומה שקיבל מרבותיו אינו רק פרטי הארותם אך על כל